עץ יוסף על בראשית רבה פו:ג

ויקנהו הקנויין קונין הא קנין טב כל העבדים מחסרין כו'. כצ"ל (יפ"ת) שמגיד נפלאות ה' שהקנויים קונין לבעליהם. שיוסף שהיה מתחלה קנין פוטיפר. אח"כ קנאו לפוטיפר בכלל מצרים שנקנו לו ליוסף לעבדים. ועוד רמז כי לזה יקרא קנין סחורה טובה שלא כדרך קנין שאר עבדים. שכל העבדים מחסרין את בית רבן שאינם מקפידים בשמירת נכסיו ונפסדים אבל זה ויברך ה' כו' (יפ"ת):

אבל זה וילקט סיפיה דקרא ויבא את הכסף בית פרעה. שכל הממון שבא לידו מסרו למלכות. וכ"ש שלא יגזול דבר ממנו וילפינן מיניה נאמנות יוסף:

האכיל את רבו כלו' לזרע רבו שמבנות יוסף לקח אלעזר הכהן. ומאחר שזרעו של פוטיפר משוקע בתוכו שלקח יוסף את אסנת בתו נמצא שמזרע פוטיפר אוכלי תרומה:

מבנות יוסף לקח אלעזר. בגמרא מפיק לה מדכתיב מבנות פוטיאל מבנות יוסף שפטפט ביצרו:

הוא פוטיפרע הכי גמירי לה (יפ"ת):

שהיה פורע כו' שהיה עובד בעל פעור שעבודתו בכך כדאי' בפ' ד"מ:

שירד הפר היינו יוסף שנקרא פר ע"ש בכור שורו הדר לו:

נעשה (אדונו) פויטנון פירוש סריס. וכן משמע מפירוש הערוך ומוסף הערוך ע"ש:

שנסתרס בגופו כו'. דליכא למימר שהיה סריס מעיקרו. שהרי יוסף נשא בתו והיתה לו בת מתחלה. וע"ד הדרש אמרינן שסבת סרוסו היה מפני שלקח את יוסף לתשמיש:

פכרון ניביה שברו מתלעותיה:

חסידו כתיב וכן הוא בזוהר סדר זו. דרמיז אגב אורחיה ענין יוסף:

מלמד שלא לקחו כו'. וה"ק קרא החסיד נשמר על ידי כריתת זרע הרשע דהינו הסירוס שנכרת בזה מלחיות זרע. ודריש נכרת מענין ונתוק וכרות (יפ"ת):

איש מצרי גבר ערום. ולפי שהמצרים סתמן פקחים קראו מצרי בכאן. לפי שבקש ערב כדמפרש (יפ"ת):

גרמני המת"כ פי' בשם הערוך ורש"י לבן ביותר. וכן בהרת עזה נראית כגרמני (נגעים פ"ב). פירוש גרמני הוא איש ממדינת גערמאניען אשר אנשיה לבנים בטבעם והיא נקראת כן בלשון רומי והיא מדינת אשכנז (דייטש לאנד) ובכתוב ובני יפת גומר וכו' (בראשית י' ב') תרגום ירוש' אפריקי וגרמני וכו':

כושי שחור:

אין זה עבד אלא גנוב הוא והיום או למחר דרוש ידרש:

הביאו לי ערב שהוא עבד ושלא יתבענו שום אדם ממני:

ע"כ אמר מיד הישמעאלים. כלו' השתא אתי שפיר דכתיב מיד הישמעאלים. והלא פוטיפר לא קנאו אלא מיד המדנים או מיד דימוסיא של מדינה כדלעיל פ' פ"ד:

עבדא זבין כו'. דלהכי כתיב איש מצרי מיד הישמעאלים לומר שהיה בכאן דבר חדש שהעבד קונה דהיינו פוטיפר שהוא עבד מאחר שהוא מצרי מבני חם שהוא עבד לשם וליפת. ובר אמתא מוכר דהיינו הישמעאלים שהם בני הגר שפחת שרה ואברהם. והיה יוסף שהוא בן חורי עבד לשניהם. ולכן הזכיר מיד הישמעאלים. כלו' קנין זה בא מיד הישמעאלים ונמצא א"כ דבר אמתא מזבין ועבדא זבין (יפ"ת):