עץ יוסף על בראשית רבה פ:ז

בג' לשונות של חיבה כו'. עיין ביאור מאמר זה בארוכה בספר ראשית חכמה שער האהבה פ"ג:

ובחפיצה ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ. נראה דגרסי' כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ ה' בך. דמארץ חפץ ליכא למילף שישראל נאהבו לי"י בל' הזה. שפירושו שהם נחמדים בעיני כל העמים (יפ"ת):

ראה כמה בזבז הוא מ"ש לעיל פרשה ע"ט שהעמיד הטליסין ומכר בזול ושלח דורונות. וחשב שכם שכל זה עשה כדי לקנות חלקת השדה שרצה לקנות שם (יפ"ת):

וכמה ממון הכריע. דהא מאה קשיטה נתן וכדדרשו לעיל פ' ע"ט:

עאכ"ו שטוב חלקך:

אר"א לעולם אין ישראל נותן אצבעו כו'. נתינת אצבע דרך משל הוא על הנותן מקום לאחר שיזיקנו שהוא כנותן אצבע בין שיניו שישכנו. והכוונה שלעולם אין ישראל מחרחר ריב עם עכו"ם ונותן לו מקום שיזיקנו. אא"כ העכו"ם קידם לתת לו לישראל מקום להזיקו ולהתקוטט עמו. וכן בכאן שהם אמרו והתחתנו אותנו שבקשו להתחתן בהם שלא ברצון יעקב ובניו. ועוד שהיתה דעתם ע"י החיתון ליקח נכסיהן כמ"ש מקניהם וקנינם הלא לנו הם נמצא הם תבעו ונתנו אצבע כו':

פרנון כתובה:

פרא פורנון תוספת כתובה (רש"י) והרמב"ן פי' נכסי מלוג. פי' שיתן לה משלו נכסים שיהיו שלה כנכסי בית אביה ויהיה אצלו כנכסי מלוג: