עץ יוסף על בראשית רבה עד:ג

שנא' הן לו כבר פירשתי לעיל פ' ע"ג סימן ז' ע"ש:

צפה הקב"ה מה שלבן כו'. שכשראה לבן שהקב"ה עושה רצון יעקב שיולדות הצאן כפי מה שהיה התנאי ביניהם. היה מרמה לשנות תנאו אחר שהיו הצאן מעוברות. והקב"ה לא צר צורתם אלא כפי התנאי האחרון שהיה צופה שהיה לבן מבקש:

אמר אכ"כ אלא יאמר. בלשון עתיד נראה כפי מה שהיה עתיד לומר. ואע"ג דקרא בלידה קמיירי והלידה לעולם אחר כל התנאים היתה. ה"ק אם עתיד לאמר עקודים יהיה שכרך היו מצטיירים הולדות באופן שאח"כ ילדו עקודים:

עושה. משמע עכשיו במחשבתו אשר הוא חושב עליך (מת"כ):

לו ולדורותיו כו'. מימרא זו נפלה כאן בטעות מפני שאין כתוב יעקב כאן כי אם פעם אחת. והיתה ראויה לכתוב בפרשה ויגש כי שם ביתה כדכתיב לעיל בפרשת העקידה (א"א):

עולים אכ"כ פירשתי לעיל פרשה ע"ג סי' ז':

מן הנצולת פי' מן המצולה (ע"ד נצולה שאין בה דגה כגירסת קצת ספרים ופירושו מצולה כמ"ש הערוך ערך נצל) והכוונה שהיה זה ליעקב אחר היאוש. שמתוך תחבולותיו של לבן היה יעקב מתייאש משכרו. והיה אח"כ כמציל מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר דחשיב יאוש (יפ"ת):