עץ יוסף על בראשית רבה עד:ד

למה מתה רחל תחלה. חתר לבקש טעם מתוך המקרא מה צד קטרוג היה בה (נזה"ק):

שדברה בפני אחותה. הגדולה ממנה. ואף שבקריאה ג"כ רחל קודמת עכ"ז היא היתה ראויה לחלוק כבוד ללאה שהיא גדולה ממנה. והכוונה שזה אות שתכונתה היתה מגבהת על אחותה. ולכן מתה תחלה אף שהיא קטנה ממנה:

ראית מימיך אדם קורא כו'. תימא מה ענין זל"ז כי לא קרא לרחל לבדה וי"ל דדייק מדלא כתיב לרחל ולאה אלא וללאה שלא קראן בפעם אחת שלא ירגישו בני הבית בזה. ותחלה קרא לרחל להציע דבריו לפניה. ואח"כ קרא ללאה והציע ג"כ דבריו בפניה אך הכתוב כלל דברי שניהם במאמר אחד כדי לקצר. והשתא שפיר ראית אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו הלא לרחל קרא תחלה ורחל ענתה אותו:

כשגגה היוצאת כו'. שמתקיימת שלא מדעתו וכן יעקב לא נתכוון לקללה אלא שיומת על ידם. ומ"מ אחר שיצא מפיו לא יחיה נתקיים כי הדבור עושה רושם למעלה (יפ"ת):

ותגנוב רחל וגו' ותמת רחל וגו'. אחז בלשון הכתובים. וכלו' שלכן מתה מפני שגנבה:

אפשר כן ואיך אוכלין כסף:

אלא אם היה קוקיא כו'. אם הגיע ליעקב בדמי שכר פעולתו קוקיא (המעריך פי' כלי טוב) היה לבן לוקח לו ונתן לו ליעקב אחרת תמורתו הגרוע ממנו. ובזה ה"ל ללבן קצת התנצלות לומר שאין קפידא בדבר שבידו ליתן בשכר פעולתו איזה קוקיא שירצה:

פטיקלין הערוך הביאו ולא פירשו וגרס פטיליקין. ולפי הענין הוא מנה יפה ונחמד כדמוכח בחזית סוף פסוק ישקני (מת"כ). והמו"ע בע' פטיליקין פי' פטלין בל' יוני עגל. ובנוסחאות כתב פטקלין: