עץ יוסף על בראשית רבה ע:י

פתר קריא בגלות. כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים:

מחרונו של הקב"ה כו'. היינו שעל היותם נודדים מגוי אל גוי שואל מאין אתם כלו' איזו מקומכם שאין לכם מנוחה במקום אחד. והתשובה כי אנו נודדים מפני חרונו שהיא עלינו:

הידעתם את מי שהוא עתיד כו'. כלו' האם אתם מצפים לישועה בטרדת צרתכם. והתשובה שיש להם תקות שלום (יפ"ת):

הה"ד קול ברמה נשמע כו'. שכשעברו בגלות בדרך אפרת שרחל קבורה שם בקשה עליהם רחמים ובזכותה נדר ה' להושיעם וכדלקמן בפרשה פ"ב: