עץ יוסף על בראשית רבה סה:י

מראות ברע דריש ג"ש נא' כאן מראות ונא' טהור עינים מראות ברע מה להלן מראות רע הכא נמי מראות ברעתו של עשו (יפ"ת):

יהי יצחק יוצא לשוק כו'. שלעת זקנתו של יצחק גבר רשעו מאד:

כל המעמיד כו'. דמכאן ילפינן להמעמיד בן רשע מיהת (יפ"ת):

סוף שעיניו כהות לטובתו שלא יצטער בראותו ברעת בנו או תלמידו:

כי קמו עיניו משיבו. הרי שכהו עיניו. וכיון דהוי צדיק גמור איך לא נתקיים בו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. אע"כ בעבור שהעמיד תלמיד רשע (נזה"ק):

ירבעם תלמיד כדאמר בפ' חלק והוא מתכסה בשלמה חדשה שחדשו דברים שלא שמען אוזן מעולם כו':

מכח אותה ראיה. של יצחק בשעת העקידה מ"מ לא כהו עיניו מיד רק שעשו בו רושם קצת נזק. וכיון שהזקין אשר אז נחלש בטבע לעת הזקנה מאז יצא אותו הרושם אל הפועל שכהו עיניו לגמרי (נזה"ק):

והביט בשכינה שהיתה למעלה מאברהם. והיה ראוי לו להסתיר פניו כמשה שהסתיר פניו. ולכן היה ראוי שימות כדכתיב לא יראני האדם וחי. ולא המיתו כדי שלא להכריע דעת אברהם אוהבו להחליש דעתו בצער מיתת בנו. ומ"מ לא כהו עיניו מיד מפני כבוד אברהם לבל להצטער על בנו שנעשה סומא החשוב כמת ולכן מאז לא נעשה בו אלא רושם כדלעיל (נזה"ק):