עץ יוסף על בראשית רבה סד:ו

ויזרע יצחק בארץ ההיא א"ר חלבו כו' ויצו אבימלך את כל העם א"ר אייבו כו'. הנה בתורה כתיב קודם הפסוק ויצו אבימלך את כל העם וגו' ואחר כך כתיב ויזרע יצחק וגו' והמדרש מהפך ודורש. ובמדרש שעם היפ"ת גורס ויצו אבימלך את כל העם וגו' ויזרע יצחק בארץ ההיא א"ר חלבו כו':

הארץ קשה כו' דק"ל מה תלמוד לומר בארץ ההיא בשנה ההיא דמאי נפקא מינה בה:

הארץ קשה שהיתה ארץ יבשה וצמאון אשר אין בה מים עד שהיה בעיניהם חדוש גדול כשהיו אומרים מצאנו מים (בחיי). עוד י"ל שסמכו על מה שאמר לעיל שגרדיקי הוא נוה רע:

והשנה קשה כמפורש בפסוק שהיה אז שנות הרעב:

מאה שערים מאה כורים כו' משום דמספקא ליה פירוש מאה שערים להכי קאמר בשלשה אנפי. האחד מלשון שער שבשוק ולכן פי' מאה כורים ר"ל מאה מדות הנמכרות בשער וסתם מדה הנמכרת בשער בתבואות כור שהיא גדולה שבמדות השער. והשני מלשון שיעור ולכן פירש מאה מנינים ר"ל שמצא מאה מהזרע שהוציא לתבואה. והשלישי מלשון השערה ואומדן דעת. ולכן פי' מלמד שהאמידו כו' (יפ"ת):

והלא אין הברכה שורה כו' משום דמפרש מאה שערים מאה מנינים דהיינו מנין ממש. לכך פריך והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמדה ובמנין. ומפני מה מדד אותה. ומתרץ מפני המעשרות והיינו כדתנן אל תרבה לעשר אומדות פי' מאומד הדעת מחשש שמא יתן יותר מחלק עשירית ויהיו מעשרותיו מקולקלים. ובזכות מעשר אדרבה מתברך כדאית' בפ"ק דתעניות עשר בשביל שתתעשר: