עץ יוסף על בראשית רבה סד:ה

חלום קשה כו'. פי' חלום קשה וכן נבואה קשה כשמתאחרת לבא סבורין בני אדם שאריכות ימים מבטלתן. ואינו כן. וכן אבל שוטה פי' גרוע (כמו הדס שוטה) והיינו אבילות של אב שאין הלב דוה עליו (כמו אבילות האב על הבן שהוא דוה מאד) שוכח אותו במהרה. כמו יצחק ששכח אבל אביו:

מיד והנה יצחק מצחק. ושכח אבל אביו:

בשביל שהעלו לך ימים כו'. פי' דקרא אתמוהי קא מתמה כי למען שארכו הימים ולא חששת בשביל פלשתים לא היה לך להמנע מעשות יומם לגנות הענין בעצמו (יפ"ת):

היית עושה הדבר הזה. דפי' מצחק תשמיש:

שנאמר בערב היא באה במסכת מגלה מתוך גנותו ספר שבחו שלא שמש מטתו ביום:

יום לידתו וליל עבורו. מכלל דאין דרך עיבור אלא בלילה:

א"ר מרינוס כו' איידי דמייתי האי קרא מפרש ליה כוליה:

יום אשר ילדתני אמי זה יום העבור. הנכון כנוסחת הילקוט אשר יולדתי בו זה יום העבור. יום אשר ילדתני אמי זה יום הלידה (א"א ויפ"ת):

חלקיהו אדם צדיק. כדאמר בפ"ק דמגילה כל ששמו ושם אביו מפורש בנביאים בידוע שהוא נביא בן נביא כו':

בא ושמש מטתו ביום דחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שיוצא לדרך כמ"ש בפ' הבא על יבמתו: