עץ יוסף על בראשית רבה סד:ז

אפי' צרור כו' מדלא קאמר כל המזיקו וקאמר כל הנוגע בו משמע אפילו זריקת צרור בעלמא:

הה"ד יגורו יצפונו כו' שאמר כן על פלשתים שעשו עליו מארב בצינעה להכותו במרמה וענין יצחק היה רמז לדוד שכל מה שאירע לאבות סימן לבנים:

זבל פרדותיו כו' דכתיב עד כי גדל מאד לומר שבכל נכסיו גדל עד מאד מאבימלך. ולפי שלפי האמת לא יתכן שזבל פרדותיו יהיה יותר מנכסי אבימלך דקדק לומר שהיו אומרים כו' כלומר ע"ד גוזמא היו אומרים כן ואפשר כוונתם היה כדי להטיל עליו קנאה ואיבה:

ועבדה כתיב חסר ו' קרי ועבדה שיעבוד אותה. והיינו שאם אינו משגיח על פועליו ואינו יושב עמהם אינו קונה הנכסים ואינו רואה בהם סימן ברכה כמו שאחז"ל בבבא מציעא דף כ"ט מי שהניח לו אביו מעות ומבקש לאבדן ישכור פועלים ולא ישב עמהם (מת"כ):

והם העבדים יושבים בביתו. וא"כ הוא עבד לעבדיו:

לא ממנו היה לך שאתה מרויח מה שהיו אנחנו מרויחים אם לא היית אצלנו. וכל תוקף ועצמיות שיש לך ממנו הוא:

קווקיא פי' עדר. שית לבך לעדרים תרגומו שוי לבך על קווקין:

וכדון ועכשיו יש לך עדרים רבים: