עץ יוסף על בראשית רבה סג:ו

זה רץ להרוג את זה. שאילו היתה כרציצה הנהוגה למעוברת לא היתה אומרת א"כ למה זה אנכי. לכך פי' ויתרוצצו מענין משונה שזה רץ להרוג את זה וכו' (הרא"מ):

זה מתיר ציויו כו' דריש ויתרוצצו מלה מורכבת מהיתר וצווי. והכוונה שכ"א היה ממרה רוחו של חבירו ומכעיסו (יפ"ת):

שלא תאמר כו' שלא היה עשו שונא ליעקב אלא משנולד. אלא אפילו במעי אמו זריתיה מתוחה לקבליה. פי' אגרופו משוך כנגדו:

זורו רשעים מרחם דרך הרשעים להרשיע אפי' במעי אמו. וקרא ברודפי דוד מיירי (יפ"ת):

על בתי כנסיות ובתי מדרשות. בתי כנסיות היינו מקום שרבים מצויים לאיזה מצוה ועצה טובה ובתי מדרשות להודיע איזה דבר הנשמע ממדרשו של עבר (יפ"ת):

מלמד שהיתה אמנו רבקה כו'. ר"ל דא"כ משמע שהיא תשובה שרבקה שאלה לנשים אם אירע להם ככה ותאמרנה לא. ותאמר א"כ הוא אצלי צערן של בנים הלואי לא עיברתי:

אם כך אני עתידה להעמיד י"ב שבטים. כלומר אפילו שיולדו ממני הי"ב שבטים שזהו התכלית העקרי אינו כדאי צער העיבור כזה. דזה בגימטריא י"ב (נזה"ק):

ראויה היתה רבקה כו'. ולפי שאמרה כן ניתנו ליעקב אי נמי לפי שעשו שיחת רחמה כמו שאחז"ל על פסוק ושיחת רחמיו:

שני גוים בבטנך הא תרין דרמיז לשני שבטים שאיקרו גוים כאומר גוי וקהל גוים יהיה ממך:

ושני לאומים הא ארבע. דהו"ל לומר ולאומים:

ולאום מלאום יאמץ הא שיתא דהול"ל וזה מזה יאמץ:

ורב יעבוד צעיר הא תמניא. דרב וצעיר תרין:

והנה תומים בבטנה שמעינן עוד תרין:

ויצא הראשון מרבה אחד:

יצא אחיו מרבה אחד:

בתי כנסיות כו' דותלך משמע שהלכה אל מקום מיוחד וידוע לדרוש את ה' בו כגון בתי כנסיות ובתי מדרשות:

והלא לא הלכה אלא למדרשו של שם ועבר אלא ללמדך. גי' הילקוט אלא לא הלכה אלא למדרשו של שם ועבר ללמדך שכל מי כו'. ולפ"ז תרתי מילי נינהו. וברישא מתרץ דהא איכא מדרשו של שם ועבר. והדר קאמר דמהכא ילפינן המקביל פני זקן כו':

שכל מי שמקביל פני זקן כו'. כי שכינתו יתברך מופיעה על הצדיק. ובהתקרבותו לצדיק יתדבק גם בו רוח הקדושה קצת ע"ד ואצלתי מן הרוח: