עץ יוסף על בראשית רבה נד:ב

פיכול שמו שם העצם:

ר"נ אמר שהוא שם התואר ונקרא כן על שם שכל צבאותיו נושקים לו על פיו. והוא ב' מלות פי כל. שעל ידו היתה הנהגת כל המדינה:

לפי שהיו האומות אומרים כו'. שמקודם אע"פ שכבר נתפרסם לצדיק בכל מעשיו. מ"מ היו מרננים אחריו ע"י איזה דברים לומר שאינו צדיק גמור. והוא שמתחלה אמרו שאלמלי היה צדיק גמור איך לא הוליד מאשתו שרה הגבירה זרע המתייחס אחריו. וכיון שהוליד הודו ואמרו לו אלהים עמך. ואמנם כששמע אח"כ לקול אשתו. לגרש את הגר וישמעאל עדיין היו מרננים אחריו לומר שמא מעתה החמיץ בשומעו לקול אשתו. וכיון שנא' לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה אמרו אלהים עמך לפי שלא עשה כן אלא במצות ה'. אך עכ"ז היו מרננים עליו. איך דחה בנו מעל פניו לגמרי בעירום ובחוסר כל שזה הוא מנהג אכזריות. אבל כיון שראו את מעשיו הרעים ידעו נאמנה כי היה אסור לחוס עליו. וכן אמרו לו אז כי אלהים עמך בכל אשר אתה עושה:

ד"ה לפי שחרבו כו' קילורין. פי' אוצר לפיכך נסע משם אברהם להתיישב בארץ פלשתים לגמול חסד עם עוברים ושבים כשראו כך אמרו אלהים עמך ובאו לכרות עמו ברית:

ע"כ רחמי האב על בנו. כי לא יחוש רק על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם עליו כבן. ולכן לא חש אבימלך לבקש רק על בנו ובן בנו שהוא נכדו (יפ"ת):

לאחים השותפים פי' אחים שירשו את אביהם ונשארו שותפים בירושה שלא חלקו דתנן בפרק מי שמת שאם נפל אחד לאומנות (פירוש לעבודת המלך) נפל לאמצע לא ימשך הדין הזה רק לג' דורות וענין זה אי' בירושלמי פרק מי שמת ע"ש (יפ"ת):

לז' דורות שיוצאי מצרים היו דור ז' לאברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה. וימי ז' דורות אלו נתנו לאבימלך לג' דורות שמפני נכדו שהיה עדיין קיים לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים. והיינו ואויבי חיים עצמו שהאויבים מאריכים ימים בעולם יותר מישראל. והוא ענין תלונה לדוד כי דרך הצדיקים להיות נדכאים בעוה"ז. והרשעים מצליחים כמש"ש כי אני לצלע נכון וגו':

למה לא נחם אלהים כו'. שפירוש כי קרוב הוא קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך (יפ"ת):

שעדיין נכדו קיים ואע"פ שאז לא היה אברהם בעולם רק בניו. מ"מ חייבים לקיים בריתו משום אל תטוש תורת אמך. וכ"ש אם כרת הברית בעדו ובעד בניו שחייבים לקיים מצותו כי יש ביד האב לחייב את זרעו וכקבלת התורה מאבות לבנים (יפ"ת):

ואעפ"כ לא קיבל עליו. שאע"פ שנא' אח"כ ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. לא היה יושב רק בנחל גרר לא בגרר שהיא עיר המלוכה. והראיה ממ"ש באבימלך ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וישובו אל ארץ פלשתים. וכ"כ הרמב"ן ז"ל (יפ"ת):

לא קיבל עליו מפני שיושבי הארץ לא ישרו בעיניו כדאמר לקמן פ' ס"א: