עץ יוסף על בראשית רבה נד:א

רבי יוחנן אמר זו אשתו שנא' אויבי איש אנשי ביתו פי' אע"פ שטבע האשה לאהוב את בעלה בכל זאת צריך לזה עזר מהש"י שישתוו דעות שניהם. וע"צ העונש גם היא תשוב לאויבו. כדרשתם ז"ל זכה עזר לא זכה כנגדו. ומביא מעשה לזה שהגיע לבעל מאשה רעה. ודרך המדרש לחסר מלת אפי' והכוונה שאפי' לאהבת אשה ואיש צריך עזר מהשי"ת. וע"צ העונש תשוב לאויב לו חלילה. ומכ"ש באנשים זרים שצריך עזר רצון ה' שיאהבו זא"ז. וביותר שישובו אויביו לאוהבים כמו שהיה כאן באבימלך:

אויבי איש אנשי ביתו. ואין ביתו אלא אשתו כמו שדרשו חז"ל בכמה מקומות (מת"כ):

אף התיז כו'. רש"י בשם הפסיקתא לאחר זמן מצא הדיין עילה עליה והרגה לפי שלא חמלה על בעלה:

זה הנחש כדכתיב ואיבה אשית וגו':

לעמוד לו להתקומם עליו למנעו מהקערה:

ומלא עפר כדי שלא יאכל בעל הבית משיורי הקערה ויסתכן בארס הנחש שהקיא בתוכה. והרי כי גם הנחש שהוא אויב קבוע לאדם מששת ימי בראשית השלים לו עם אותו האדם להצילו ממות ברצון ה':

זה יצה"ר שהוא ג"כ אויב קבוע תמיד לעולם מיום הולדו עד יום מותו כדמסיק. ואעפ"כ ברצות ה' דרכי איש בהיותו בא לטהר ולהכשיר מעשיו כראוי בתורה ומע"ט מאז גם אויביו זה היצה"ר ישלים אתו. שהבא לטהר מסייעין אותו:

מחזק ממנו היינו מיצה"ר שחזק מיצ"ט לפי שקדם לו י"ג שנה. ועוד שכל האברים מסייעין אותו שעי"ז נקרא היצ"ט הילד המסכן והיצה"ר מלך זקן:

וכי יש גזלן גדול מזה. כי הגזלן לא יגזול רק קנינים המדומים. אבל זה גזלן שגוזל בשלימות הנפש עד בלי השאיר לו תקומה (יפ"ת):

מלחמה של תורה שאם בא להתגבר עליך משכהו לבית המדרש ועי"ז יכנע וילמד ליראה את ה':

המד"א לכו לחמו בלחמי דאיירי בתורה דכתיב התם חכמות בנתה ביתה וגו':

הוי כל צמא לכו למים. ובתורה מיירי דאל"כ פתח במים וסיים ביין וחלב. אלא היינו תורה שנמשלה לג' משקין הללו כדלקמן ד"ר פ' ז':

אויביו גם אויביו דה"ל למימר אויביו וכתיב גם אויביו לרבות דאתין וגמין רבויין כדלעיל סוף פרשה נ"ג:

כגון יתושין כו' שסילקם ה' מעליו שלא יצערוהו אע"פ שצערם מעט (יפ"ת):

דכתיב ביה מארץ מרחק דמיירי באברהם כדלעיל פרשה ט"ו ע"ש:

זה אבימלך שהיה כשונא לאברהם על שנלקה על ידו. ושוב השכים לפתחו לבקש ממנו ברית שלום. ולפיכך נכתב זה בתורה ללמוד ממנו שברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (יפ"ת):