עץ יוסף על בראשית רבה נג:טו

בשביל ששימשת כו'. לעיל פ' א' סי' י"ט:

הדין את דכתיב הכא מהו. ר"ל דלכתוב ויהי אלהים עם הנער. ולא את שדרכו לרבות. ור"ע ס"ד ששאל דלימא אלהים הנער ולזה אמר לו אילו נאמר כו'. ור' ישמעאל א"ל כי לא דבר רק הוא כו' והודיעו האמת (יפ"ת):

היה הדבר קשה אין ראוי שיבוא הלשון בענין רע כזה. (יפ"ת):

וחמוריו כו'. כלו' אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. ואולי צריך להיות חמריו הח' בפת"ח. וגמליו הגימ"ל בפת"ח. ועל שומרי החמורים והגמלים אמר כן כדלעיל אצל והיא גם היא וגו' (מת"כ):

רבה וקשיותו עמו שבא לרמוז ג"כ שהיה רבה כלומר גדל והלך וקשיותו עמו כלומר שרעתו היתה מתגדל עמו ולא חזר בו בהיותו גדול (יפ"ת ונזה"ק):

נ"א רבה וקשיותו אמו. בילקוט ליתא זה. והמת"כ פירש שאמו עזרה לו לרעה. ולכך סמך ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים שהיה לה ליקח ממשפחת אברהם ושרה:

רבה מתלמד בקשת שפי' רובה קשת שלומד ומרגיל עצמו להיות קשת (יפ"ת):

רבה על כל המורים בקשת. מתגדל על כל קשת (יפ"ת):

על עיקריה הוא קאים. שנופל לארץ כדרך גדילתו שהשורש למטה כמו שהיה עומד כשגדל שכל דבר חוזר לשרשו. וכך הגר אע"פ שנדבקה לאברהם הצדיק חזרה לשרשה ליקח לו אשה מארץ מצרים (נזה"ק):