עץ יוסף על בראשית רבה מד:כב

ר' יודן וריב"ז ור"ע. ר"י שהוא אמורא שונה שריב"ז ור"ע פליגי בזה:

ח"א עה"ז גילה לו כו'. דדריש ביום ההוא כרת וגו' ביום ההוא שנעשה המאורע. וזהו עוה"ז. ואידך דריש מדלא כתיב ביום הזה אלא ביום ההוא רמז לימות המשיח כמד"א ביום ההוא יהיה ה' אחד. ועוה"ב פירושו ימות המשיח. כדאי' בהדיא סוף כתובות (מת"כ):

עד היום הזה גילה לו. עד היום הנזכר בפסוק ואח"כ יצאו ברכוש גדול ע"כ גילה לו השיעבוד על בניו ותו לא. ואידך סבר מדכתיב ביום ההוא דרמז לביום ההוא יהיה וגו' שהכל גילה לו עד ימות המשיח ותרוייהו פליגי אליבא דמ"ד לעיל עוה"ב לא גילה לו:

מאמרו של הקב"ה מעשה. שכל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה כאילו כבר נעשה כי אין מי שיעכב על ידו חלילה והרי הוא כאילו כבר נעשה:

אלא אשר גאלם שהבטחת ה' בגאולה חשיב מעשה:

כבר ברואה ומתוקנת כי על ידי שבדבורו של ה' נאצל שפע טוב בכח לכן היא כבר ברואה ומתוקנת למעלה בכח אלא שיוצא אח"כ אל הפועל למטה (נזה"ק):