עץ יוסף על בראשית רבה מד:כא

אמיטתא הות ובתרגום כאן מתורגם וקיבלא הות. ובדברים ה' י"ט הענן והערפל מתרגמינן עננא ואמיטתא:

ד' דברים הראה לו. כלו' במה שהורהו זה כיון לארבעה דברים. דאל"כ מה ענין לזה:

גיהנם רמיז בתנור עשן כמ"ש ותנור לו בירושלים. וכמ"ש הנה היום בא בוער כתנור:

גליות והנה אימה חשיכה כמ"ש לעיל:

ומתן תורה לפיד אש זו תורה כדכתיב ואת הלפידים:

ובהמ"ק נרמז במ"ש לו קחה לי עגלה משולשת וגו' דהיינו קרבנות הנקרבים בבהמ"ק כדלעיל וכן הוא לקמן שמ"ר פ' נ"א:

עסוקים בשתים בתורה וקרבנות וכשפרשו מתורה וקרבנות נידונים בגיהנם וגלות ובשמ"ר פ' הנ"ל משמע דתורה מגין על עונש הגיהנם שהוא חמור בהיותו עונש עוה"ב. והקרבנות מגינים על עונש הגלות שהוא קל בהיותו עונש עוה"ז:

א"ל במה אתה רוצה כו'. הא"א כ' דה"ג א"ל עתידין קרבנות ליבטל שביהמ"ק עתיד ליחרב במה אתה רוצה כו' וכן הוא בשוח"ט:

אברהם בירר לו את המלכיות הה"ד אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם. כצ"ל וצורם הוא אברהם שנקרא צור כמ"ש הביטו אל צור חוצבתם וגו' אל אברהם אביכם. וכן הוא בשוח"ט:

אמרו אברהם בירר גיהנם והקב"ה ברר לו את המלכיות הה"ד באנו באש ובמים הוא הגיהנם ותוציאנו לרויה (ע"י גליות) כצ"ל:

כל אותו היום שביום ההוא כרת ה' מבוכה זו וחתך אחד משני חלקי הסותר ומדקאמר ביום ההוא משמע דיום אחד מיהת קדמה המבוכה לאברהם (יפ"ת):

אמר במה אברור שאברהם היה נבוך אולי מרוב קושי השיעבוד ישתקע ח"ו ביניהם ללכת אחרי אלהים אחרים והקב"ה גלוי וידוע לפניו שישראל ודאי לא יבגדו בו:

קטע הדין מוניטא מן כדו. מוניטא מטבע בלשון רומי כלו' קטע ופסל המטבע של גיהנם ולא תחפוץ בו:

מה לאמור שבכל מקום הוא לאמור לאחרים:

באנו למחלוקת דלר' חנינא יהיה פירוש שהסכים ה' לדברי אברהם וכרת לו ברית לשיאמר תמיד כן א"ל הקב"ה כדבריו. ולר"י וסייעתו פי' שכרת לו ברית והודיעו לומר מלכיות הפך דבריו (יפ"ת):

ר"ח בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות. ר' יודן ור' אידי ור"ח בר חנינא אמרו אברהם בירר גיהנם והקב"ה ברר לו את המלכיות הה"ד באנו כו'. כצ"ל ופסוק זה ראיה למ"ד שהקב"ה בירר לו המלכיות כדאי' בשוח"ט מזמור מ'. ופי' באנו באש ובמים שע"י שהרכבת אנוש לראשנו מחול לנו כאילו הכנסנו לגיהנם שהוא אש ומים:

אף קריעת ים סוף תנור עשן ולפיד אש רומז על בררם במצרים. גילה לו קריעת ים סוף לפי שהודיעו וגם את הגוי אשר יעבדו וגו' הראהו קריעת ים סוף שהוא עיקר הגאולה ודין המצרים. וגם מרומז בזה לעתיד כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (יפ"ת):

לגוזר ים סוף לגזרים. אשר עבר בין הגזרים רמז על קריעת ים סוף שנא' בו לגוזר ים סוף לגזרים: