עץ יוסף על בראשית רבה לד:ט

ויבן כתיב כו' פי' אע"ג דקרינן היו"ד בחירי"ק. דריש ליה נמי כאילו הוא בקמ"ץ דיש אם למסורת והיכא דאיכא למידרש דרשינן (מנחת שי). ודייק זה מדלא כתיב ויבנה או ויעש. על כן דורש מלשון בינה וחכמה:

מפני מה ציוני כו' תחילה להביא שנים שנים ולא חלק בין טמאים לטהורים. ואח"כ בפרשה מיוחדת ריבה שיביא מן הטהורים ז' ז':

על מזבח הגדול שבירושלים. על שהוא מזבח המקודש יותר מכל המזבחות קראו גדול:

על מזבח הגדול כו' ומאי דכתיב ויבן היינו שנתבונן באיזה מקום הקריב אדה"ר ושם בנה גם הוא (יפ"ת). או דייק מדכתיב במזבח ב' פת"ח מורה על מזבח הידוע (מת"כ):

ותיטב לה' משור פר. הרי דאדה"ר הקריב קרבן. דבאדה"ר מיירי קרא כדאיתא בגמרא שהקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו. והיינו שור הראשון שיצא מן הארץ בריה שלימה קרניו קודם פרסותיו ומדסמך ליה התם כי אלהים יושיע ציון וגו' דמיירי בבהמ"ק למדנו שאדה"ר הקריב במקום בית המקדש (נזה"ק):

הקריבו ב"נ שלמים. נתבאר לעיל פרשה כ"ב סימן ט' ע"ש. ומייתי לה הכא סייעתא לריב"ח דלכך הקריב נח הכל עולות ולא שלמים. ובספרים ישנים לא גרסינן הכא קרא דוירח ה' את ריח הניחוח. אלא קרא דויעל עולות במזבח ובפיסקא הסמוכה גרסינן וירח ה' את ריח הניחוח (נזה"ק):

הריח ריחו של אברהם אבינו כו' מדכפל לומר וירח ה' את ריח הניחוח להורות שעם ריח הקרבן הריח עוד ריח אחר של צדיק. ומתחלה רמז לאברהם שהשלים נפשו באש כקרבן אשה לה' עבור קדושת שמו ובזכותו העולם נתקיים ובאומרו את ריבה עוד חנניה מישאל ועזריה אשר אחזו מעשה אבותיהם למסור נפשם לכבשן האש. ובעבורם נתעורר שוב זכות אברהם באשר עוד נצר משרשיו יפרה הדומה לו. והיינו דמסיק הכא משל לאוהבו של מלך כו' עד מה דמו דורון דידן לדורון של סבך. כלומר שנתעורר בעבורם זכות אברהם בהיותם דומים לו במעשיו. (ועיין בשה"ש רבה פ' זאת קומתך) ושוב דרש עוד הניחוח בה"א הידיעה על דורו של שמד. שמסרו נפשם על קידוש השם גם בפועל ונשרפו. שבכל אלה צפה והביט ה' מראשית אחרית בימי נח ובעבורם כרת ה' עמו ברית לבל ישוב למבול עוד. ואהא מסיק משל למלך שהיה מבקש לבנות פלטין על הים וכו' עד הה"ד כי הוא על ימים יסדה וגו' בזכות דור דורשיו וכו' כלומר בזכות צדיקים העתידים (נזה"ק):

עולה מכבשן האש. שהשליכו נמרוד כדלקמן פל"ח:

של חנניה מישאל ועזריה עולין מכבשן האש. פי' כשעלו מכבשן האש שבמקום שהיו ראוים לישרף. היה ריחם נודף כמ"ש בחזית על וריח אפך כתפוחים (יפ"ת):

דיסקוס פי' שלטן (ערוך):

מה דמי כו' מה מאד דומה דורון שלך לדורון ששלח לי זקנך. וכן מאברהם עד חמו"ע לא מצינו מי שמסר נפשו בכבשן אש על כבוד ה' ית':

פלטין על הים כו' כן העולם הזה עומד על המים ואחר המבול היה תחלת בניינו (מת"כ):

אפולסמון שמן פלסמון הוא שמן המור:

וריחה היה מריח אותה (מת"כ) והא"א גרס לריחה:

ובנה אותה עליה על אותו המקום שהוא מונח הצלוחית:

דור דורשיו זה דורו של שמד שהיו דורשים את ה' ית' בכל נפשם: