עץ יוסף על בראשית רבה לד:ח

הוצא כתיב כו' וכמו שפרש"י בחומש הוצא כתיב היצא קרי. הוצא אמור להם שיצאו. היצא אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה:

בארץ ולא בתיבה. הטעם שקדושת התיבה היתה קדושה יתירה מאד. ויחזקאל ראה במראה הנבואה דהבית האחרון יומדד במדת האמה שמדד בה נח את התיבה כמש"ל פ' ל"א (נזה"ק):

רומש מלא פרט לסירוס. למשפחותיהם פרט לכלאים כו'. ומיעוט רומש על סירוס אפשר מפני ששרצים ורמשים ענין אחד. ולשון שריצה הונח על פ"ו וא"כ הוא פרט לסירוס (רד"ל). ונוסחתנו רומש מלא פרט לכלאים ה"פ דרומש מלא היינו שיהיה כל איש מהם שלם ממינו. לאפוקי כלאים שהוא קצת ממין זה וקצת ממין זה. ור"ל שנח הוזהר בזה. דס"ל דב"נ הוזהרו אף על כלאים כר' אליעזר דבסמוך:

למשפחותיהם פרט לסירוס שמתבטלים מלהוליד ולהרבות משפחות:

על ז' דברים כו' מקרא דויצו ה' אלהים על האדם ילפינן לכלהו כדיליף רבי לוי בפרשה י"ו סי' ט' לכלהן בר מאבר מן החי. ור"י דכפר חנן יליף נמי אבר מן החי. וכן בפד"מ ע"ש:

על דם מן החי. משום דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ס"ל לרבי חנינא בן גמליאל קרי ביה בשר בנפשו לא תאכלו (גמרא פאד"מ):

על הכשפים דכתיב מכשפה לא תחיה וכתיב סמוך לזה כל שוכב עם בהמה מות יומת כל שישנו בכלל כל שוכב עם בהמה ישנו בכלל מכשפה לא תחיה (גמרא שם):

בפרשה בפרשה לא ימצא וגו' כדמפרש ואזיל:

כל עושה אלה וגו' ודייק מסיפא דקרא ובגלל התועבות וגו' (מת"כ):