עץ יוסף על בראשית רבה ל:ז

כ"מ שנא' איש כו' היה צדיק ומומחה. פי' מובהק וניכר לכל. ומנח ילפינן דהכי נמי לכל מקום שנאמר איש (יפ"ת). שם מומחה הונח על איש חכם ובקי ומנוסה בעניניו כמה פעמים. ודייק משם איש שהונח על גדול המעלה בהנהגת הצדק והאמונה. וענין קציצת ארזים לרמוז על חורבן העולם שיקצצם מהעולם אם לא ישובו:

שכל ק"ך שנה כו' בזה בא לפרש מה היה הכרתו למומחה שכל ק"ך שנה היה נוטע כו' והם היו מבזים אותו. והוא עמד בצדקו:

ק"ך שנה שתלה להם הקב"ה שמא יחזרו בתשובה כמש"נ והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

היה נוטע ארזים לשם התיבה והם העצי גופר. ועיין בחלק דף ק"ח ע"ב. ובר"ה דף כ"ג ע"א:

אמרי ליה למה כדין. אמרו לו לנח למה לך כל זאת:

אין אתי כו' דרך קללה אמרו כן אם יבא מבול לא יבוא אלא על ביתו של אותו האיש:

כיון שמת מתושלח כו' שמת בשנת ת"ר לנח. וכמ"ש בריש סדר עולם מתושלח מיצה ימיו עד המבול:

הא לא אתי כו' כלומר צרה ויגון בא על ביתו של נח לפי שמתושלח היה זקנו:

הה"ד לפיד בוז כו' דלעיל מיניה כתיב שחוק צדיק תמים. וה"פ דקרא לפיד בוז היינו נח שהיה מכריז ומוכיח לדורו [דלכרוז קורין לפיד] בוז פי' היה לבוז ולקללה ולקלס לעשתות שאנן כדמפרש:

כרוז ליה פי' כורז ומכריז היה לו להקב"ה בדור המבול:

תמן אמרין פי' יש שכשרוצים לומר כרוז לו אומרים לפיד ליה (יפ"ת):

ביזיא סביא זקן מבוזה:

שהיו קשים כעשתות פי' כחתיכות ברזל כמו עשת ברזל:

לשני שברים כדכתיב נבקעו מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ודריש למועדי לשון רבים: