עץ יוסף על בראשית רבה כט:ג

ג' מציאות כו' ד"א על ונח מצא:

ג' מציאות לטוב מצא. אבל לרע מצא עוד (בראשית מ"ד ט"ז. ירמיה כ"ג י"א). ומ"ש מצאתי (איוב ל"ג כ"ד) קאי על המלאך המליץ:

מציאות מצא שהיו חשובים מאד ושמח בזה כמוצא מציאה. שמצאם כלבבו שאברהם נתנסה ונמצא נאמן. וכן דוד אמר עליו מצאתי שמצאו שלם בענין מלכותו וכמ"ש בקש ה' איש כלבבו. וכן ישראל כשיצאו ממצרים שקבלו מצות ותורתו בתחלה בלב שלם והאמינו בו ללכת בארץ לא זרועה. וכמ"ש בש"ר פ' כ"ג גדולה האמונה וכו' (יפ"ת):

והא כתיב ונח מצא חן קס"ד דכיון דמצא חן היה חשוב ונאהב לה' מאד:

אבל הקב"ה לא מצא הענין הוא אף שהיה צדיק תמים בדורותיו. אבל כל צדקו לא היה אלא בדרך טבע העולם לא למעלה מן הטבע לשבור ולהכניע כל כוחות גופו ולמסור נפשו על קדושת בוראו כמו אברהם:

מצא חן במדבר והא ישראל מג' מציאות. ואעפ"כ כתוב עליהם מצא חן. ותירץ מצא דורו של ירמיה חן בזכות דור המדבר. שדורו של ירמיה לא היו טובים ומצאו חן ולא הקב"ה מצא אותם:

ומצאת את לבבו כו' ר"ל גם מצאו חן בזכות אברהם שכתוב אצלו ומצאת. וא"כ חסר ב' תיבות ובזכות אברהם. והיפ"ת והנזה"ק כתבו שצריכין למחוק הני תיבות ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכן בילקוט לא גרס לה: