עץ יוסף על בראשית רבה כח:ה

רק רע כל היום משמע דוקא ביום ולא בלילה. ולא ס"ל מה דדרש לעיל פ' כ"ו גם בלילה לא שכב לבו:

הוי חושבי כו' מדבר על עשרת השבטים:

אותן לא נשתייר כו' מ"ט אותן שנמוחו במבול נמוחו הם וזרעם. אבל בעשרת השבטים נשאר להם שארית וכי משוא פנים יש בדבר:

אלא בזכות כו' אבל בדור המבול צפה הקב"ה שאין תוחלת בזרעם לעולם:

הה"ד והנה נותרה כו' האי קרא בירושלים איירי מ"מ מייתי ראיה כי מה שיציל ה' האבות הוא בזכות הצדיקים שעתידים לצאת מהם (יפ"ת):

מוצאים בנים ובנות אכ"כ דקרא כתיב והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם. ודריש דהול"ל הנם מוצאים בנים ובנות אליכם. וחיה משמע שמוצאים להגלות מירושלים לבבל ולא היה צריך קרא להאריך. אלא דביציאת הצדיקים העתידים היא. וה"ק והנה נותרה בה פליטה בשביל המוצאים בנים ובנות. שהם הבנים והבנות הצדיקים שעתידים לצאת מהם (יפ"ת):

עון בית ישראל כו' ביושבי ירושלים מדבר והם שבט יהודה ובנימן. וקראם בית ישראל שגם הם בני ישראל (יפ"ת):

במאד מאד תרי זימני וה"ג במאד מאד א"ר תנחומא אית לן חורי (פי' פסוק אחר) ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום ההפוכה כמו רגע ואותן לא נשתייר מהם פלטה וכו'. אלא אותה ההפוכה כמו רגע לא פשטו ידיהם במצות שנאמר לא חלו בה ידים ואמר רבי תנחום לא חלת יד ליד שלא פשטו ידיהם במצות. ברם אלו פשטו ידיהם במצות שנאמר (שם) ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן כצ"ל (א"א) וכן הוא באיכה רבתי:

אלא אותה ההפוכה כו רגע כו'. ר"ל שהכתוב עצמו מספר והולך דרך שאלה ותשובה ואמר סדום ההפוכה כמו רגע ולא נשאר בה פליטה הוא משום שלא חלו בה ידים למצות. אבל אנו יושבי יהודה וירושלים ידי נשים רחמניות כו' כדמפרש והולך:

לא חלת יד ליד מפרש לא חלו לא שיכנו כד"א על ראש רשעים יחול. כלומר לא שכנה יד העשיר ביד העני לעוזרו ולתומכו במתנותיו כמ"ש יד עני ואביון לא החזיקה וגו':

ברם אלו כו' אבל אלו יהודה וירושלים פשטו ידיהם במצות שנאמר ידי נשים כו' בשביל שהיו לברות למו ר"ל שעשו הבראה לאבל ולא היה להם מה ליתן לבניהם. נחשב להם כאילו בשלו ילדיהן. ועיין מ"ש באיכה רבתי:

בזכות גוי אחד בזכות וירא שמים אחד כצ"ל:

גוי שכרת ברית שמעמידים ג"צ הכורתים ברית בברית קדש ואמר אעפ"כ לא יעמוד להם זכות זה אלא לפי שעה. אבל לעתיד והאבדתיך מאין יושב (נזה"ק):