עץ יוסף על בראשית רבה כח:ד

אמחה אני ממחה כו' פי' לשון מוחה וממחה בלשון חכמים. והוא על ביטול והשבתת רצון אחרים. ופי' אני מבטל רצון בריותי ואין בריותי מבטלים רצוני:

ד"א אמחה את האדם אמר רבי אלעזר כצ"ל. (א"א) ור' אלעזר מפרש אמחה מחייה כפשטיה. על הדורות שנמחו לעולם. ואומרו אשר בראתי אשר עלה במחשבתי לבראתם. דמחשבה דקב"ה כמעשה חשוב (יפ"ת):

אוצרות בלוסים פי' הערוך מלוכלכים ובני המדינה היו סבורים שהיו האוצרות מלאים כל טוב. אלא שבעל האוצר צר עין מלפתוח ומלהנות אותם מהם:

המאושרים שבהם פי' הטובים והמשובחים שבאוצרותיו. ודריש אשר בראתי מאושרים. והנמשל הביא הנבחרים מהתתקע"ד דורות וראו הכל רעתם. ואז אמר הקב"ה מעתה אמחה את האדם אשר בראתי (יפ"ת):

זו התורה והתורה ניתנה בדורו של משה שהוא דור כ"ו שעשרה דורות מאדם עד נח ועשרה דורות מנח עד אברהם. וששה דורות מאברהם עד משה נמצא שנימוחו תתקע"ד דורות ונקראת התורה דבר כדכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה. כדמייתי בשוח"ט מזמור ק"ה:

זו המילה שניתנה לאברהם שהוא דור עשרים נמצא שנימוחו תתק"פ דורות. ונקראת המילה דבר דכתיב וזה הדבר אשר מל יהושע (שוח"ט):

זו המילה לאלוף שבדור למעולה שבדור כדתנן אלפא לשמן כצ"ל. ור"ל שבמסכת מנחות איתא תקועה אלפא לשמן. פי' עיר ששמה תקועה אלפא לשמן השמן שלה ראשון ומובחר לשמנים וז"ש לאלוף והמובחר שבדור וזהו אברהם: