עץ יוסף על במדבר רבה ט:טו

זכתה יוצא כו'. לפי שמבזין אותה עד מאד על כן אם היא טהורה זוכה לכל טוב. ואם לאו הוא להיפך.

ואין ממנו הנאה. ואין זה קבול שכר. אבל כאן יש הנאה. בסוטה לתת שלום ושלא ירבה ממזרים בישראל אם זונה היא. ואם נקתה ונזרעה זרע ומבטלת לעז מעל בניה (רש"י).

לפי שהאדם נברא מן העפר. פירוש הבועל. כי טבע הזכר קשה וחזק בתולדתו מטבע אדם הראשון הנברא מן העפר. והיא נוצרה ממנו מאחת מצלעותיו שתולדות המים גוברת בהן (מתנות כהונה).

כברייתה. פירוש תשאר כברייתה.

ומן העפר אשר יהיה יכול כו'. פרש"י אי לא הוי כתיב בקרקע יכול יתקן מבחוץ ויכניס ר"ל יזמין עפר מחוץ ויכניס בהיכל ודיו בכניסתו.

תלמוד לומר בקרקע. פי' בקרקעיתו.

אי בקרקע המשכן יכול כו'. פרש"י אי בקרקע ולא כתיב אשר יהיה. יכול לא מצא שם עפר תיחוח יחפור שם בדקר.

תלמוד לומר אשר יהיה. פי' מדלא כתיב ומקרקע המשכן יקח שמע מינה לא הקפיד אלא שיהיה מונח בקרקעית המשכן שעה אחת.

הא כיצד יש שם כו'. פי' יש שם עפר תיחוח הבא משם. אין שם תן שם על הקרקע וחוזר ונוטלו משם ונותנו לתוך המים.

תני ג' צריכין שיראו. פי' שלשה דברים בתורה שיעורן בכדי שיראו. עפר סוטה מדלא כתיב ונתן במים אלא כתיב אל המים שצריך שיתן שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים. ואפר פרה גמירי לה בגזירה שוה מן עפר סוטה. ורוק יבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה. רוק הנראה לעיני הזקנים.

אף דם ציפור. ששוחטו אל כלי חרס על מים חיים וצריך שלא ליתן מים אלא כשיעור שיהא הדם של ציפור ניכר בהם.