עץ יוסף על במדבר רבה ז:ז

אלא חסרון כיס. בא להוסיף על דברי תנא קמא. ואמר שהסיבה היותר גדולה שיאמר הכתוב בלשון צו אינו אלא מפני שיש באותה מצוה גם חסרון כיס. אבל מצוה שאין בה חסרון כיס אפילו שיש בה זירוז מיד ולדורות לא תבא עליו מלת צו (הרא"מ).

צו את בני ישראל וישלחו. ומי שהוא גר חוץ למחנה יש בו חסרון כיס וודאי שאין יכול לישא וליתן עם בני אדם (ז"ר).

תייחס לענין חילוק. פי' שם אני מודה שהוא לשון זירוז (י"מ). ובספרי גרס תזרזם לענין חילוק הארץ. וי"ג תיחם.

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. וילפינן צו דהכא מצו דהתם. מה התם אזהרה בלא תעשה אף כאן אזהרה בלא תעשה שלא יכנסו טמאים למקדש. וא"ת ולא יטמאו את מחניהם למה לי י"ל דמצו איכא ל"ת למיד. ומלא יטמאו לדורות (ז"א).