עץ יוסף על במדבר רבה ג:יב

שהיו גבורים. כדכתיב לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך. ועיין לעיל פרשה ב סימן ט.

ולכך נקרא גרשון. נוטריקון יגור שם וכדמפרש.

אם בחקותי תלכו כו'. וקאי על התורה שבה חקק וברא הקב"ה עולמו כדאיתא בריש תנחומא.

ולכך נקרא קהת. לעורר על הפכו שבהעדר עשיית התורה יקהו שמים מהוריד גשמי ברכה.

דכתיב והוא לא פנים. ר"ל הדור ההוא לא קיימו התורה שניתנה להם בפנים בפנים וקלקל מעשיהם.

עבודתם העצים. למען יתגברו במעשי המשכן ובעצים. לא בעצי עכו"ם. כי כל מעשה המשכן ופעולת השבטים לבטל כח ההפך הצומח מכחותיהם ופעולותיהם.

מכפרים על ישראל בתפלתם ובקרבנם. שרוח מזרחית מזקת הרבה לזה היה צריך לאותו רוח משה ואהרן כו'.

ועליהם נאמר אשרי צדיק כו'. אינו בפסוק. אלא נלמד מדכתיב וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר. וגם אוי לרשע אוי לשכנו ג"כ אינו פסוק אלא נלמד מדכתיב בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך.

לא יסור שבט מיהודה. וכדדרשו בבראשית רבה פרשה צח לא יסור שבט מיהודה זה סנהדרין כו' ע"ש.

יודעי בינה כו'. כדאיתא בבמדבר רבה פרשה יג מהו לעתים ר"י אמר לעבורין. לדעת מה יעשו ישראל באיזה יום יעשו מועדים וכו'. וכן איתא באסתר רבה פסוק ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים.

ויקח קרח בן יצהר וגו'. ודתן ואבירם בני אהליאב ואון בן פלת בני ראובן.

וכן בני גד. שנאמר גד גדוד יגודנו פי' שהיה בעל גדוד ומריבה. ובדברי הימים א יב כתיב ופני אריה פניהם.

ובני שמעון אף הם כו'. שהרי חלקו על משה במעשה זמרי.

שלא יכנסו שם ישראל. וזהו למשמרת בני ישראל. כלומר לשמור את ישראל שלא יכנסו ויתחייבו ח"ו מיתה לשמים.