עץ יוסף על במדבר רבה ב:כד

בד' מקומות. אחד בפרשה שמיני באמרו וימותו. ב' בפרשה אחרי מות שני בני אהרן. ג' וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה'. ד' וימת נדב ואביהוא וגו' ובנים לא היו להם.

להודיעך כו'. להודיע לפני האדם שמתו על חטא קל. ע"ד בקרובי אקדש לפי שהיו קרובים אל ה' ביותר על כן דקדק עמהם לדונם אפילו על חטא קל כמ"ש וסביביו נשערה מאד.

וכי לפני ה' מתו. שלא מתו בני אהרן אלא בחוץ מקום שהלוים מותרים ליכנס מדכתיב ויקרבו וישאום בכתנותם.

אלא מלמד שקשה לפני הקב"ה בשעה כו'. דייק זה משום דכתיב וימת נדב ואביהוא על פני אהרן אביהם להורות שקשה הדבר שמתו בחיי אביהם. ולכן אמר כאן לפני ה' כאילו הדבר קשה לפניו יתברך משום זה. וזה כדרך לשון בני אדם מתו מוטל לפניו ומצערו הרבה. ודעת השני אחר שנאמר ב"פ וזה לחזק הדבר כידוע שהכפל הוא לחזק הדבר. מוכח מזה שכפלים קשה לפני ה' מהצער שסבל אביו.

לפני ה' שני פעמים. היינו חד בפרשה שמיני וימותו לפני ה'. וחד בהאי סדר וימת נדב ואביהוא לפני ה'. ופעם אחת בדברי הימים כתיב לפני אביהם.

כפלים מאביהם. וכפל הקושי אחד על נדב ואביהוא עצמן ע"ד יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. והשני על צער אהרן שמתו בניו בחייו.