עץ יוסף על במדבר רבה י:יח

מגיד שהבהמה מקודשת לשם פי' שהבעלים מקדשים אותם (זר):

ולא בן שנה לשנים דה"א כשמגיע תשרי מתחיל שנה אחרת:

אחד ולא שנים כו' וז"ל הילקוט כבש אחד ולא שנים אמר אחד שיהא הקדשו לשם אחד ופי' הז"ר כבש לשון יחיד משמע ולא שנים א"כ מה ת"ל אחד אלא לשיהא הקדשו לשם אחד. לשם הקב"ה וכן י"ל ג"כ כאן:

וכבשה יכול שתים כו' פי' וכי ממלת וכבשה יכול שתים דשהוצרך לכתוב אחת. ומתרץ אמרת דמלת אחת אתא למימר שאין מגלחין שתי נזירות כאחת (ז"ר):

ואיל יכול שנים בתמיה שת"ל אחד. ומתרץ דלהכי כתיב אחד למימר שמגלח הוא על זבח אחד. וכתב הז"ר דס"ל שהיה מגלח על השלמים לחוד:

לימד בנזיר שיטען בשלשה בהמות פי' מדכתיב בכל אחד בפני עצמו תמים. ש"מ שטעון ג' בהמות ושלשתן שלשה מצות ואין מעכבין זא"ז כדאי' בגמ' שאם גילח על אחד משלשתן יצא (ז"ר):