עץ יוסף על במדבר רבה י:יט

ת"ל סל וסל פי' דה"ל למכתב סל וכתיב וסל לרבות שאר כלים:

וסל מצות כלל פי' מצות כלל כולל כל המינים חלות ורקיקים ורבוכה וחלות חמץ. חלת מצות פרט פי' הא דכתיב אחריו סלת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות. זהו פרט. וז"ל הגמרא דבי ר' ישמעאל תנא מצות כלל. חלות ורקיקין פרט. אין בכלל אלא מה שבפרט. חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. ובספרי מסיים שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל נזיר טעון לחם אם למדתי לתודה שטעונה ד' מינים אף בנזיר יטעון ד' מינים ת"ל וסל מצות כלל כו' אין בכלל כו':

למה צריך מצות ברקיקין שהרי כתיב מצות בראש הפ' וסל מצות וקאי על החלות ועל הרקיקין שנא' אחריו:

למצות שוו החלות והרקיקין:

יכול כדרך המושחין פי' שדרך המושחים למשוח על כולו:

אחת על זו ואחת על זו ובילקוט מסיים כמין כי. פרש"י כי היא כ"ף יונית היא עשויה כנו"ן שלנו:

ומנחתם ונסכיהם לעולה ולשלמים פי' זה דכתיב ומנחתם ונסכיהם בעולות ובשלמים הכתוב מדבר:

או אף לחטאת ולאשם יטעון מנחה ונסכיהם. חטאת בנזיר טהור. אשם בנזיר טמא (רש"י):

והלא איל היה בכלל ומנחתם ונסכיהם דהא כתיב ברישא ואיל אחד תמים לשלמים (רש"י). והזרע אברהם פי' איל שלמי נזיר בכלל שאר אילים שטעונין נסכים היה כדכתיב בפרשת נסכים או לאיל תעשה מנחה וגו'. ויצא מן הכלל דהכא כתיב באיל נזיר את מנחתם ואת נסכו:

ולימד על הכלל כולו מה איל כצ"ל:

אף כל הבאים בנדר ונדבה שיטענו נסכים יצאו חטאת ואשם שאין באין בנדר ונדבה שאין טעונין נסכים. כן מסיים בספרי: