עץ יוסף על במדבר רבה י:יז

ואחד נזיר עולם שאם הכביד שערו מיקל בתער (ועי' בתוס') דהיינו מיב"ח ליב"א ומביא ג' בהמות בשעה שמיקל חטאת ועולה ושלמים בנזיר טהור. ואם נטמא מביא קרבן טומאה שתי תורים ואשם:

ואם נטמא אין מביא קרבן טומאה שכן מצינו בשמשון שנטמא למתים:

ואשלם את נדרי אשר נדרתי וסתם נדר משמע ליה נזירות. ועוד אחר שלא היה מגלח אלא מימים לימים מכלל דנזירות נדר:

מהו מקץ מ' שנה אגב דמייתי הפסוק דריש ליה:

מקץ מ' שנה ששאלו להם מלך שמרדו במלכו של עולם תלה מרידת אבשלום. ועי' רש"י ותוס' בנזיר דף ה':

מה להלן י"ב חדש כדמפרש ביה עד מלאת לו שנה תמימה (רש"י):

כדרך שהכהנים הדיוטים (רש"י) מגלחים דמידי הוא טעמא דאמרי' דכהנים מגלחים בל' יום משום דאיכא כובד שער והוה ליה ניוול. ה"נ איכא כובד (גמרא). ועיין תוס' שם:

לקרבן טהרה דוקא. אבל לא לקרבן טומאה:

או אף לקרבן טומאה שיביא אלו ג' בהמות אף לקרבן טומאה עם הקרבנות של טומאה. ומיעוט דוזאת למעט שלא יביא נזיר טהור קרבנות של נזיר טמא (ז"א):

לא אמרתי אלא במי שיש פסק לנזירותו פי' שיש הפסק לנזירותו. אבל נזיר טמא עדיין לא פסק נזירותו. לכן אינו מביא קרבן טהרה רק קרבן טומאה (מת"כ ז"ר ז"א):

ואין אחרים מביאין אותו שאין ב"ד כופין אותו להביא קרבנותיו (ז"א):

והלא הם משיאין את עצמן יטענו עון באכלם את קדשיהם שהבדילו לשם טומאה (רש"י בחומש):

וכי אחרים קברו אותו ר"ל דמלת ויקבור אותו משמע שעכשיו בשעת מיתה קברו אלא ודאי פירושו שהוא קבר את עצמו שנכנס לשם בחיים ושם מת (ז"א):