עט סופר חלק ג נד

קנס ומוקמינן לה כר"מ דאמר קטנה אין לה קנס ואיילנית הואיל ואין לה שערות קטנה היא בימים שהי' ראוי' לנערות ולא אמרי' כיון שעברו י"ח ולא הביאה נעשית גדולה לחייב קנס את האונסה בימי נערות]:

תוס' לשמואל ניחא כיון שימי קטנות נמשכים עד י"ח א"כ אין כאן נערות דימי נערות הם בששה חדשים הסמוכים לשתים עשרה כשפוסקין אז ימי קטנות אבל לרב יהא לה קנס שפוסקין בזאת ימי קטנות כמו בשאר נשים:

ערוך לנר כתב מש"כ תוס' ששה חדשים הסמוכים לי"ב ודעת רמב"ם פ"ב מאשות אינה כן אלא דכל זמן שפסק הקטנות מתחיל ימי נערות וכו' לכן י"ל דרמב"ם ותוס' לא פליגו דודאי היכי דהביאה ב' שערות אפי' אחר זמן רב מתחיל זמן נערות, דהשערות הם סימן נערות כמש"כ רמב"ם אבל היכי דלא הביאה ב' שערות רק דגדלות שלה מתחיל ע"י סימני סריס ואיילנות, בזה י"ל גם רמב"ם מודה דליכא נערות רק בחדשי נערות של כל אשה דהיינו בששה חדשים שאחר י"ב ע"ב, ועי' בית מאיר סי' קנ"ה באריכות:

א"ל אביי מקטנותה יצתה לבגר [לעולם נעשה גדולה למפרע והא דאין לה קנס לר"מ משום דמקטנותה יצתה לבגר דנערות בסימנים תלוין וזו שאין לה סימנים חשבינן כל ימי קטנותה קטנה ובימי נערות בוגרת וזו וזו לר"מ אין לה קנס אבל לרבנן איילנית בימי קטנותה יש לה קנס דרבנן פליגי ואמרו קטנה יש לה קנס ימי קטנות עד י"ב שנה ויום אחד]:

א"ל כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו משמאי, דתניא אין הסריס נידון כבן סורר ומורה וכו' ואין איילנית נידונית כנערה המאורסה שמקטנותה יצתה לבגר:

א"ר אבהו סימני סריס ואיילנות ובן שמונה אין עושין בהם מעשה עד שיהי' בן כ' [להחזיק בגדולים וסריסים עד שיהיו בני עשרים ולא הביאו, ומשנים עשר עד עשרים מצפים להם אם יבואו, הרי הם קטנים עד עכשיו ואם לא יביאו גדולים הם] מבואר ברש"י אם מביא שערות עד עשרים לא אמרי' למפרע נעשה גדול אלא קטן הוא עד עכשיו, ועי' ריב"ש סי' תס"ח שכתב הפרש בין הבאת שתי שערות בן כ' לסימני סריס, דהבאת שערות אינו נעשה גדול למפרע אלא משעת שיביאם ואילך ובסימני סריס אחר בן עשרים נעשה גדול למפרע מבן י"ג שנה ויום אחד לפי שעתה נתברר שהיא סריס ממעי אמו, ומה שלא הביאה שערות הי' בסבת זה והא דבעינן שערת זהו במי שעתיד להביאם אבל זה שהוא סריס ממעי אמו ואינו עתיד להביאם הרי הוא גדול מי"ג שנה ויום א' כן כתב רבינו מאיר הלוי ז"ל עי' ב"י ח"מ רל"ה:

כתובות דף ל"ו, הממאנת אין לה קנס, הא קטנה בעלמא אית לה מני רבנן היא דאמרו קטנה יש לה קנס אימא סיפא איילינות אין לה קנס אתא לר"מ דאמר קטנה אין לה קנס והא מקטנתה יצתה לבגר רישא רבנן וסיפא ר"מ וכו' ורש"י כתב אין לה קנס ולפי שאין קנס אלא לנערה וזו שלא תביא שערות לעולם כל כ' שנה היא בחזקת קטנה ומשם ואילך בוגרת, וכתב השעה"מ פ"ב מאישות וצ"ע דנקטיה למילתיה כשמואל ע"ש:

מל"מ מא"ב פי"ז סוף הלכה ט"ו כתב דע דאיילנות נרא' דאסורה לכ"ג משום דמקטנותה יצאת לבוגרת דהא אמרי' למ"ד דקטנה אין לה קנס איילנות אין לה קנס משום דמקטנתה יצאת לבגר וה"נ דכותה, ומ"ח ח"ר סי' יו"ד מאריך בו:

קידושין דף ד' גופא ויצא חנם אלו ימי בגרות, אין כסף אלו ימי נערות, ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות וכו' ואמר אביי לא נצרכה אלא לבגר דאיילונית סד"א בנערות תיפק בבגרת לא תיפק קמ"ל, מתקיף לה מר בר רב אשי ולאו ק"ו וכו' אלא אמר מר בר רב אשי לא נצרכה אלא לעיקר זבינא דאיילנות סד"א דאתיא סימני נערות הוי זבינא דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינה קמ"ל:

ריטב"א הקשה הראב"ד אכתי למה לי קרא דהאי גברא אימת קא זבין לה אם בשמכרה קודם י"ב שנה, תיפק ליה דהא מקמי דהוי בוגרת כשהיא בת עשרים נפקה לה בשש, ואם כשמכרה כשהיא בת ט"ז שנה מפני שלא הביאה סימנים והיא קטנה ואלו לתשלום שש הי' לה לעבוד עד בת כ"ב שנה והשתא נפקא כשהיא בת כ' שנה בבגרות הניחה למ"ד דאיילנות וסריס שלא הביאו סימנים כי הוה בני עשרים הוי גדולים מכאן ולהבא, אלא למ"ד נעשה גדולה למפרע היכי ס"ד דלא תיפק דהא איגלאי מלתא למפרע דזבינה לא זבינה דכי זבנה כשהיא בת ט"ז גדולה הוה, ואיכא למימר דלעול' כשמכר' כשהיא קטנה כשהיא בת עשר ומפני שלא הביאה סימנים עבדה עד ט"ז ויוצאה בשש, וכשהגיע לעשרים ויודע שהיא איילנות נעשית גדולה למפרע ואיגלאי מילתא שהי' דינה לצאת בשנת י"ב שנה ומחצה דהוה בוגרת ויש לאדון לשלם לה כל מה שנשתעבד בה מי"ב שנה ומחצה ומעלה עד ט"ז וכו' ויש לראב"ד ז"ל בזה תי' נכון שאינה נעשית גדול או גדולה למפרע אלא כשהביאה סימני סריס ואיילנות ע"ש, ושעה"מ פ"ב מאישות:

תוס' וא"ת ובקטנותה האיך נדע שלא תביא סימני נערות דסימני איילנות היינו כשהיא בת עשרים ולא הביאה שערות וכו' וי"ל דהכי קאמר דלא הוי זבינא וצריך האדון להחזיר מעשיה והאב יחזיר הכסף, ותוס' רי"ד תי' היכא דנמכרה בעודה קטנה שנה או שתים קודם כ' שנה והגיעו כ' שנים והוחזקה איילנות והיא יוצאה מאדון ה"א כיון דלא בא לכלל נערות איגלא מילתא למפרע שלא הי' מכר ע"ש