עט סופר חלק ג נב

שאין מענשין אותו לדידיה הותר ספק ונפ"מ האידנא פחות מבן כ' אין אומר יה"ר אחר אשם תלוי וי"ל כיון דבן כ' כרת אחמור בספק אף לפחות מבן כ' עכ"ל:

בספר ארצות החיים סי' א' כתב ראיתי דבר פלא לבעל פמג"ד כתב דפחות מבן עשרים אף שבא לידו ספק חטא כגון חתיכה ספק חלב ספק שומן ואכלה לא יאמר יה"ר אחר פ' אשם תלוי. דרא"ם כתב דפחות מבן עשרים אין נענש כרת, וא"כ לרמב"ם דספק מותר מה"ת והקשו עליו דאיך מביא אשם תלוי על הספק, ותי' דספק כריתות גם לרמב"ם אסור מה"ת, ואחר דפחות מבן עשרים אין נענש כרת לדידי' ספק כריתות מותר מה"ת והאוכל חתיכה ספק חלב ספק שומן אין מביא אשם תלוי עכ"ד, ואין דבריו נכונים, דא"כ מה מקשה ביבמות דף ג' ל"ל עלי' לומר דאחות אשה אין מתיבמות תיפוק ליה דאין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת והשתא לדעתו הא צריך קרא על פחות מבן עשרים שאין ענש כרת וה"א דמותר ליבם דלדידי' ליכא כרת ואתי עשה ודחי ל"ת, והתינח לתוס' קדושין דף ל"ד י"ל כיון שלגדול יש בו כרת גם לפחות מעשרים הלאו אלים, אבל תוס' חולין קמ"א וכן רמב"ם פ"ז מנזירות לא ס"ל הסברה הלאו אלים קשה, גם מיבמות דף ה' שהקשה מה לפסח שכן יש בו כרת לפי פמג"ד נילף מפסח של פחות מעשרים שאין בו כרת ע"כ צ"ל דאף שאין נענש כרת מ"מ באיסר כרת קאי ולענין ארבעה חלוקי כפרה שהי' ר"י דורש פ"ח יומא גם פחות מבן עשרים שעבר על כריתות תשובה תחלה ויסורין ממרקין וצריך להביא אשם תלוי להגן מן היסורין, וכן לענין ספק בדבר שיש בו כרת ספיקו אסור מה"ת:

מה שהקשה מדף ג' שעשה דוחה ל"ת בפחות מעשרים, נראה לפי רש"י יבמות דף מ"ט מבואר דהיכי דאין קדושין תופסין אפי' הי' תחילת קידושין בהיתר ואח"כ נעשה חייבי כרת פקעי קידושי ראשונים, א"כ כאשר יהי' אח"כ בר עשרים וחייב כרת פקעי קידושי ראשונים והוי כאומר היום את אשתי ולמחר אין את אשתי דלא הוי קידושין כלל עי' ר"ן נדרים כ"ט, וא"א לקנות אשה לשעה, ועי' אב"מ סי' ח"י והבן:

רבינו בחיי פ' כי תצא, כתב חיוב מלקות בב"ד של מטה לא הי' אלא מבן י"ג שנה ולמעלה כו' וכן המלקות בב"ד של מעלה אינו אלא מבן עשרים ולמעלה על כן הוא ששים שלשה פעמים עשרים ע"ש:

בפ' עקב ע"פ כימי השמים כתב לפי בעוה"ז אין ב"ד שלמעלה מענישין עד עשרים שנה ולעתיד כשתחזיר הה"א לא יהי' מענשים עד מאה שהוא חמשה פעמים עשרים שכן כתיב כי הנער בן ק' שנת ימות והחוטא בן ק' שנה יקולל וכיון שיאריכו לרשע ולא יענש עד מאה שהוא חמשה פעמים עשרים אין ספק כי הצדיק המתברך והזוכה יהי' למעיט חמשה פעמים מאה ע"ש:

ח"ס קנ"ה כתב באמת בתוס' יבמות פ' גבי אכל חלב מבן י"ב עד ח"י הא הוה ה"ס וקשה אמאי לא נימא לענין חטאת ובשוגג מיירי אע"כ משום דקודם עשרים שנה לא שייך כרת וחטאת וע"כ א"א לפרשו אלא לענין מלקות ע"ש ועי' נב"י ח"ר א"ע סי' ו', ומצאתי בחו"י בהשמטות על תשובה קס"ו, שכתב מה שחייבתו תורה חטאת אף שאינו בן כף אף שאין זדונו כרת ג"כ גזה"כ בלי טעם ונגד כלל כל שאין זדונו כרת אין שגגתו חטאת, ויצא עוד מזה שכל חטאים ועונות ופשעים שעושה אדם עד היותו בן כ' בלי עדים והתראה אין צריך תשובה, והרי אבי הבן מברך ברוך שפטרני בהגיע בנו לי"ג שנה וכו, לענ"ד דכל דמפורש בתורה ודאי ב"ד שלמעלה ושלמטה שווין ועונשין מבן י"ג, האמנם בדבר שלא מפורש כלל אזהרה ומצוה רק דיש ללמוד מסברא דרע ומר הוא כגון מחלוקת קרח לכן שפיר אחז"ל קשה מחלוקת עד שתאבדו אפי' יונקי שדים אף שאין מענישין בידי שמים פחות מכף, וכן שרה שדרז"ל בת ק' כבת כ' קמ"ל שלא חטאה בדברים השכליים שראוי למנוע מהם או שראוי לעבוד ה' ולברכו ולאהבו וליראה אותו וכו' ויתכן מאד מש"כ תוס' בחגיגה דמחיוהו למטטרון ס' פולסא נגד ג' מספר שני בר עונשים של מעלה כמו דמלקות של מטה ע"ש, ועי' ח"ץ סי' מ"ט בזה:

ועי' נב"י או"ח ח"ב סי' ח' לענין קדיש שיתומים של בן עשרים יש קדימה ועי' יד שאול בהגהות ליו"ד שע"י ועי' תוס' מ"ק דף כ"ח ועי' באר הגולה ר"ס ואם לא מל חייב כרת, פי' עובר באיסר כרת וכדעת ראב"ד שמיום שגדל לא מל הוא חייב למות בקיצר שנים, ובהגהות יד אברהם בס' בה"י כתב בשם רא"מ דקודם כ' אין עונשין ב"ד של מעלה ואינו חייב כרת כשנעשה גדול מבן י"ג אלא מלקות בב"ד של מטה ויש לה"ר להרא"מ מתוס' יבמות דף פ', ומסיים כשמת אז עונשין אותו אף קודם כמ"ש הנב"י:

פמג"ד בפתיחה כוללות ח"ג אות כ"א ולענין חטאת אף שקודם עשרים שנה אין בר עונשין בב"ד של מעלה, עי' רא"מ פ' ח"ש, מביא חטאת דכל דבר שזדונו כרת היינו אם הי' בן עשרים ומביא חטאת אפי' חטא קודם כ' ועי' יבמות פ' אכל חלב ופי' תוס' דלקי ורבותא כתבו וה"ה דמביא חטאת:

נב"י ח"ב יו"ד קס"ד, כתב לדעתי לא מסתבר שלא יהי' שום עונש שמים על האדם קודם עשרים שנה ונמצא עולם הפקר, לדעתי הכוונה שבעוה"ז אין הקב"ה עונשו בחייו קודם עשרים שנה אבל לאחר מיתה כל מעשה אדם כל ימי חייו משהגיע לכלל דעת אפי' לעונת הפעוטות