עט סופר חלק ג מו

תוס' וא"ת אמאי בודקין וכו' דליכא למיחש שמא מלפני פרק באו והוה שומא דהא דוקא כי ראו אותם לפני הפרק קאמר הכא דשומא נינהו אבל אם לא ראו אותם מקודם משמע דאין לנו לחוש, וכן משמע גבי בני ברק ב"ב קנ"ה דקאמר מהו לבודקן אלמא אי משתכחי בהו סימנים לא אמרי' דלפני הפרק באו ע"ב, ובית מאיר סי' קע"ב מתקשה לפי תי' תוס' שם בב"ב לא מוכח מידי דהא א"א מדנבדק אחר הפרק ולא היי לו ע"ב:

גיטין דף ס"ד מתיב רב חיננא וכו' האי שפחה היכי דמי אי דאתיא ב' שערות מאי בעיא גביה אלא לאו דלא אתיא ב' שערות וקתני זוכה לאחרים שאני שיתופי מבואות דרבנן, ישו"י סי' שס"ו כתב, ותמה הר"ן לשיטת רש"י דאף מאן דאית ליה זוכה לאחרים היינו מדרבנן אמאי לא הקשו לכ"ע משתופי מבואות, ונראה לכאורה קשה לפי מדקי"ל חזקה דרבא א"כ מאי הקשו הש"ס כאן אי דאייתי ב' שערות מאי בעי גביה דלמא איירי דלא אייתי ב' שערות רק שהגיע' לכלל שנתיה ופשיטא דאינה יוצאה לחירות כל זמן שלא הביא' ב' שערות ולענין לזכות לאחרים פשיטא דמהני הך הזקה אף לענין עירוב, ונראה דכיון דהספק אי יהי' מועיל הזכיה שמזכה לו ואי נימא דזכה חבירו יצא מחזקת מ"ק ואי לא זכה חבירו הרי הוא בחזקתו חזקת מרי קמא, וחזקה דרבא לא מהני היכא דאיכא חזקה אחרת דסותרות, ולכך אתי שפיר דלא מהני חזקה דרבא, והיינו למאן דס"ל דאינה זוכה לאחרים אפי' מדרבנן, אבל למאן דס"ל דאף קטן זוכה לאחרים מדרבנן א"כ אזיל לה חזקת מ"ק דהרי אף אם הוא קטן באמת על כל פנים זכיה מדרבנן יש לו בגווי' ממילא מהני חזקה דרבא להחזיקו בחזקת גדול ומועיל אף לדאוריי' וכ"ש לדרבנן, ועי' יד שאול סי' רל"ג:

פרט ד' אי אמרי' חזקה כיון שיש לה סימנין מסתמא הגיעה לכלל שנים קידושין דף ס"ג, תניא כוותיה דר"ח, בני זה בן י"ג ויום אחד בתי זו בת י"ב ויום אחד נאמן לנדרים ולחרמים ולהקדשות ולערכים אבל לא למכות ולעונשים:

תוס' בני זה בן י"ג שנה, פרש"י דמיירי שהביא שני שערות ואפ"ה צריכין אנו לידע שנותיו שהרי שנים בלא שערות אין מועלין עד ל"ו שנה וסימנים בלא שנים דהיינו לפני י"ג שומא נינהו, וקשה דא"כ כל הנשים הבאות לחלוץ האיך יחלצו אע"ג שיש להם סימנים כיון שאין אנו יודעין שטתיהם לא מהני שמא יבם קטן, וכן אנשים הבאים על עריות היאך הן נהרגים ואע"ג שיש להם שערות מ"מ אין אנו יודעין שנותיהן שמא הם קטנים, ואומר ר"י דאי איכא ריבויי שערות סמכינן שאין דרכם לבא קודם י"ג, אי נמי אם הם גדולים בקומה יש לסמוך על סימנים והקונה אפי' אין לו כי אם ב' שערות, עוד פי' ר"י שיטה אחרת דבמקום סימני' אין צריך עדות שנים, וא"ת א"כ מה אנו צריכין לנאמנות של אביו, וי"ל דמיירי שאביו העיד שכבר עבר שנה או שנתים שאכל בנו חלב והי' גדול כשעשה עבירות, אבל אין אנו יודעים אם הי' לו שנים באותו הזמן או סימנים ובא לאשמעינן דהאב נאמן לאמור דאותו הזמן הי' לו סימנים או שנים דהיינו שתי שערות:

ורא"ש כתב בני זה וכו' ומיירי כשהביא ב' שערות דמעיד עליהם שבאו לכלל שנים ואי לאו הכי שומא בעלמא הוא אבל אם לא הביא ב' שערות אפי' עדים מעידים שהוא בן י"ג שנה לא הגיע למכות ולעונשין דהא לחליצה בעי בדיקה אפי' הגיע לכלל שנים כדאיתא בנדה דף מ"ו, ופנ"י כתב לא זכיתי להבין דאדרבא מסוגי' דהתם משמע דשנים לחוד מהני מד"ת האמר רבא קטנה וכו' ולחליצ' בעי בדיקה מדרבנן ולחומרא בעלמא ע"ב, עוד הקשה הא דאמרי' שנים אומרים א' בגבה ושנים אומרים א' בכריסה מיקרי חצי דבר היכי משכחת לה אי בדליכא עידי שנים אפי' שנים אומרי' שנים בגבה לא מהני כיון דליכא ריבוי שערות, לא מהני סימנים בלא עדי שנים אע"כ דאיכא עדי שנים וא"כ אמאי מיקרי חצי דבר דהא בכה"ג ודאי סגי בעידי שנים לחוד דקי"ל מדאוריי' קטנה שהגיע' לכלל שנתיה אין צריכ' בדיקה חזקה הביאה סימנים וא"כ אטו מי גרע הך בדיקה ששנים אומרים א' בגבה ולא בדקנו בכריסה משנים אומרי' ראינו א' בכריסה ולא בדקנו בגבה מהיכא דלא בדקו כלל ע"ב:

בקונטרס החזקות סי' ט' כתב מה דפשיטא למל"מ בקטנה שנסתפקו בשנותיה והביא' סימנים לא עלתה על דעת לומר שנדון אותה כגדולה ולקולא, לדידי דבריו תמוהין מתוס' קידושין הנ"ל מבואר כיון שהביאה סימנים ראיה גדולה יש דבאה לכלל שנים ע"ב:

תוס' נאמן לנדרים, ע"א נאמן באיסורין, וא"ת הא אין נאמן אלא בדבר שבידו, וי"ל כיון דסופו ליגדל עשאוהו כדבר שבידו, ושעה"ת פרט ב' כתב הנה מרי"ט סי' מ"א כתב דחזקת קטנות לא הוי חזקה כיון שעשוי להשתנות דהשינוי הוא בכל עת ורגע גדל ואתאי, וכ"כ פנ"י בק"א סי' צ"ד, מיהו מתוס' משמע דס"ל דחזקת קטנות הוי חזקה שהקשה ע"א אין נאמן אלא בדבר שבידו, וצ"ב הא קי"ל ע"א נאמן באיסורין בספק השקול, בע"כ צריך לומר דקושי' תוס' הוא כיון דעד עתה הי' בחזקת קטן ואין ע"א נאמן נגד חזקה רק בדבר שבידו, ואולם יש לדחות דס"ל קו' תוס' הוא מכח חזקת היתר דהיכי שנדר על איזה דבר קודם לכן