עט סופר חלק ג לד

מהרשל כתב דבר תימה פי' לומר שלא יחייב סקיל' כי אם בעשות כל המלאכות יחד דהא כתיב לא תעשה כל מלאכה וכל אחת קרויה מלאכה אלא לעניין חילוק חטאת איירי דלא תימא שאם עשאן כלן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת, וכן פי' בסנהדרין, ועי' תוס' שבת דף ע' מביא מכילתא שומע אני שלא יהי' חייב עד שיעבור ל"ט מלאכות ת"ל בחרש ובקציר ע"ש שלום ירושלים פרק כלל גדול מישב בזה רש"י ע"ש:

פסחים דף ה' פרש"י, ר' נתן אומר לחלק יצאת שלא תאומר העושה ארבעה או חמשה אבות מלאכות בשוגג בשבת אינו חייב אלא אחת דהא חד לאו איכא בכולהו וחד כרת לפיכך פרט בה בפני עצמה להקש עליה מה היא מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייבין עליה לעצמה:

סנהדרין דף ס"ב, לחלק יצא פרש"י, לחלוק ולומר לן מה זו מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשים במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמו שפרט לה לבדה אף כל שהוא אב מלאכה אם עשאן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת:

שבת דף ע' ותיפק ליה לחלוק מלאכות מהיכא דנפקא ליה לר' יוסי דתניא ר"י אומר ועשה אחת מהנה פעמים שחייבים אחת על כולן, ופעמים שחייבין על כל אחת ואחת ואר"י בר חנינא מ"ט דר"י אחת מאחת הנה מהנה ע"ש:

מזרחי פ' ויקהל הקשה סתירת רש"י מיבמות לפסחים ושארי מקומות, ועוד לפרש"י ביבמות הלא מקושש לא חילל אלא מלאכה אחת וחייב סקילה צ"ל הוראת שעה הי' ע"ש ועי' עט סופר ח"ב בהשמטה לעשה דל"ת אם הוראות שעה הי' א"כ לא הי' התראה:

מכות דף כ"א, אמר רבא יש חילוק מלאכות בשבת ואין חילוק מלאכות בי"ט [אם עשה שתים ושלש מלאכות בהעלם אחד או עשה מלאכה שיש בה שתים אינו חייב אלא אחת, למ"ד הבערה לחלק יצאת ס"ל אין חילוק מלאכות ביו"ט דביו"ט לא יצאת הבערה, ומ"ד נמי הבערה ללאו יצאת ונפקא ליה חילוק מלאכות מועשה אחת מהנה הני מילי באיסור דאית בהן חיוב חטאת כגון מלאכות דשבת דזדון כרת שגגתן חטאת, דבההיא פרשה דועשה מאחת מהנה קמיירי בחטאת, אבל יו"ט דחיוב מלקות הוא ואין זדונו כרת אין בו חילוק מלאכות] לא זכיתי להבין מש"כ רש"י אם עשה בהעלם אחד ביו"ט אין קרבן רק מלקות במזיד:

א"ל עדא תהא, איתיביה אביי ואין חילוק מלאכות ביו"ט והתנן המבשל גיד בחלב בי"ט ואכלו לוקה חמש, לוקה משום אוכל גיד וכו' ואם איתא משום הבערה לא מחייב דהא איחייב ליה משום בשולו, אפיק הבערה וכו':

רמב"ם שבת פ"ז הרי שחרש תרע וקצר בשבת בהעלם אחד חייב שלש חטאת ואפי' עשה מ' חסר אחד בשגגה כגון ששכח שאלו המלאכות אסורות לעשות בשבת חייב על כל מלאכה ומלאכה חטאת אחת:

רמב"ם פ"א יו"ט, העושה אבות מלאכות הרבה ביו"ט בהתראה אחת כגון שזרע ובנה וסתר וארג בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת, חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט:

הנה מבואר דוקא בהתראה אחת אינה חייב אלא אחת אבל בשתי התראות חייב על כל מלאכה ומלאכה, וכן כתב רלב"ח סי' כ"ב, דקדק הרב בהתראה אחת שאם עשה אותם בשני התראות פשיטא דחייב על כל אחד ואחד ומשנה שלימה שנינו נזיר שהי' שותה יין כל יום, א"ל אל תשת אל תשת חייב על כל אחת ואחת, ואין חילק מלאכות ביו"ט הטעם כתב רש"י אית מאן דנפקא ליה מלא תבערו אש ודוקא ביום השבת, ומ"ד ללאו יצאה נפקי לי מהנה וההוא קרא לא כתיב אלא בחיוב חטאת וביו"ט ליכא אלא מלקות כשעבר במזיד ע"ב, לכאורה צ"ע מה מקשה ממבשל הבערה לא מחייב דלמא בשתי התראות חייב על כל אחת ואחת:

חדושי רע"ק מערכה ז' מסתפקנא אם יש חילוק מלאכות ביוכ"פ או לא, דהנה יראה דזהו ודאי למאן דדרש חילק מלאכות מקרא דעושה מאחת מהנה, ממילא אין חילק בין שבת ליוהכ"פ, דאטו האי קרא דוקא בשבת כתוב, אלא מאן דיליף מקרא דלא תבערו, איך הדין ביוהכ"פ ואופן הספק אי מה דאמרי' אין חילק מלאכות ביו"ט, היינו דלא ילפינן יו"ט משבת דשבת חמיר יותר, א"כ גם יוכ"פ לא מצינו למילף משבת דשבת חמיר יותר דבסקילה, או מה דאמרי' אין חילוק מלאכות ליו"ט היינו דלאוין מחטאת לא ילפי', דבקרא לא תבערו ע"כ אתיא רק לחילק מלאכות, לענין חטאת, דלענין מלקות הא ליכא מלקות בשבת דקי"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין וא"כ ע"כ לא תבערו אתיא רק לחילק מלאכות לחטאת ומש"ה אין חילוק מלאכות ליו"ט דלאוין מחטאת לא ילפי' וא"כ י"ל דלענין דיוכ"פ ילפי' משבת דיש חילוק מלאכות, לכאורה יקשה מאי פריך אביי ממבשל גיד דמוכח שיש חילק מלאכות ביו"ט, דלמא ברייתא אתי' כר' ישמעאל דס"ל מכות דף י"ג דלאו שניתן לאזהרת מיתות ב"ד לוקין, ובשבת דף י"ב א"ר שמעאל אני קריתי והטיתי לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה, הרי ר"י ס"ל דבהבערה איכא חטאת ולא ס"ל הבערה ללאו יצאת וא"כ מוכח דס"ל הבערה לחלק יצאת וממילא לדידיה דס"ל דיש מלקות בשבת הקרא לא תבערו לחלק יצאת גם לענין מלקות הוא, דהא לא נזכר בקרא דמיירי דוקא בחטאת מש"ה ס"ל לברייתא יש חילק מלאכות ליו"ט דילפי' מלקיות דיו"ט ממלקות דשבת, אבל