עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עט סופר חלק ג

עט סופר חלק ג קסא

Et Sofer part 3 161 · עט סופר חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

הוא דשרי רחמנא גבי ביצה ולא איסור טומאה, אלא להכי נקט שאם רקמה ואכלה משום דבלא רקמה נהי דאסורא דאוריי' איכא מילקא לא לקי דבביצת שרץ מיהא לא מיחד בה לאו מיהו אה"נ שביצת עוף טמא שריקמה לוקה עליה משום שרץ העוף כי היכי דלקי בביצת השרץ משום שרץ הארץ ע"ש:

רשב"א כתב שרמב"ם פסק דביצה עוף טמא שהתחיל אפרח להתרקם ואכלה לוקה משום אוכל שרץ העוף וקשיא לי האמר לקמן כל השרץ השורץ על הארץ להוציא זיזין שבעדשים ויתושין ואוקימנא אליבא דשמואל דוקא בהתליע' לאחר שנתלשה אבל התליעה באיביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ אלמא כל אימת דלא נפקי לאויר העולם אינן אסורין משום שרץ העוף אע"פ שעתידין לפרוח אם יצא חוצה ומסתברא לי שביצת השרץ אם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ אבל ביצת עוף טמא אינו לוקה אפי' בריקמה דלאו שרץ השורץ על הארץ הוא ולא שרץ העוף עד שיצא לאויר העולם עכ"ל ועי' תה"ב ריש שער רביעי, וה"ה פ"ב ממ"א כתב אין דבריו מוכרחים דאיכא למימר שאני שרצים הגדלים בפירות דכיון שהן גדלים בקרקע לאלתר הוי שרץ ואינן קרויין שרץ העוף עד שיעופו, אבל זה שמינו כבר הוא עוף והביצה הוא מעוף טמא לאלתר שרקם הוי ליה כשרץ העוף דומי' דביצת השרץ אע"פ שלא שרץ על הארץ עכ"ל:

ח"ס סי' ע"ח כתב יש כאן ג' שיטות לתוס' אם ריקם אין חילוק בין עוף לשרץ לעולם לוקה אלא בשרץ מתרינן משום שרץ הארץ ובעוף משום שרץ העוף אך קודם ריקום קיל שרץ מעוף דעוף לוקה משום בת היענה, ושרץ מותר לגמרי מן התורה ולרשב"א נהפוך הוא דקיל עוף משרץ דלאחר ריקום לוקה אשרץ משום שורץ על הארץ ועוף אינו לוקה כלל דשרץ ארץ ליכא ושרץ עוף נמי כל זמן שאינו מעופף אינו בלאו דשרץ עוף ואבת היענה אינו לוקה אלא עשה בעלמא [עי' ראש יוסף דף צ"ח כתב לרשב"א אומר אני דביצה טמאה שיש בה אפרח גריעה מאלו לא הי' בה אפרח דאלו לא הי' בה אפרח מילקי לקי מקרא דבת היענה ואלו התחילה להתרקם או נוצר גוף העוף דעפרא בעלמא הוה ולית ביה איסור תורה כמו ביצה טהורה שיש בה אפרח וה"ה ביצת טמאה ע"ב] ולרמב"ם כל אנפי שוין קודם ריקום אמעטו מלאו מבשרם לא תאכלנו הא חלב וביצים ליכא לאו, והדר אתרבו מבת היענה לאיסורא וזה כולל כל מיני טמאים, ולאחר ריקום לוקים על זה משום שרץ עוף ולזה משום שרץ הארץ כתוספות, ולרמב"ם לא קשי' קושי' תוס' בת היענה ל"ל דמשום דכתיב מיעוטא מבשרם ולא מביצתם הוצרך לאוסרם מבת היענה. עוד כתב שבה"ג לא ניחא ליה למימר היתר טהורה מותקח לך ולא לכלביך דז"א דאפי' נימא ביצה אסורה מ"מ אפרוח היוצא ממנו מותר דאימת קא גביל א"כ הוי שפיר לך ולא אימעט אלא אפרוח טמאה דהוי לכלביך אבל ביצת טהורה אפי' יהי' הביצה אסורה מ"מ אינה לכלביך אלא לגדל אפרוחים וק"ל ועי' בפרמג"ד ג"כ, עי' בשמ"ק ב"ק דף מ"ז וביצה דף ג' דבר חדש שביצת טריפה אסור רק מדרבנן]:

ר"ן כתב וביצה טהורה דשריא אמרו דנפקא לן מדכתיב ואת הבנים תקח לך ולא לכלביך, וכ"ת ולמה לי קרא למשרייה כיון דאפרוח טהור ע"כ היא נמי טהורה דאי לא, הא קי"ל כל היוצא מטמא טמא י"ל דאפי' ביצה טמאה אפרוח מותר דאפי' אפרוח של ביצה טריפה שרינן התם בתמורה דף ל"א משום לכי מסרח וכו' ובהגהות חכמת שלמה אצל ש"ע בסי' פ"ו כתב מוכח מר"ן דאף ביצת טמאה אם נולד ממנו אפרוח טהור מותר ואינו דומה למאי דקי"ל בטמאה שילדה כמין טהורה דאסורה, דביצה שאני ומותר אם נולד ממנה אפרוח טהור אך בעיקר דברי ר"ן במה דהקשה למ"ל קרא דביצה טהורה שריא הרי בלא"ה נדע דמותרת דאם אסורה גם אפרוח אסור דכל היוצא מטמא וכו' לא ירדתי לסוף דעתו דאף אם נימא דאסורי מ"מ הוי רק איסור אבמה"ח א"כ בשלומא הביצה אין לה היתר דא"א לשחוט אבל האפרוח ניתר בשחיטה וצ"ע עכ"ל וכ"כ ח"ס סי' ע', ועי' בספר אמרי בינה דיני טריפות סי' י"א כתב ג"כ מר"ן מוכח שנולד מביצת טמאה מותר וכן מבואר בתוס' נדה דף נ' דאם הזכר אסור ע"י סימני טומאה נקיבה דיש לה סימני טהרה אין לאסרה אף למ"ד זוז"ג אסור דאפרח לא יצאה אלא מן הביצה ומעפרא קא גדול ע"ש ומקשה שם על לשון ר"ן שכתב דאפי' אפרח של ביצה טריפה שרינן אדרבה בטריפה פליגי ר"א ורבנן דרבנן מתירן אף ולד טריפה משום טריפה אסורה דאין לו חיות וכיון דולד חי מותר וכו' אולם מרמב"ם פ"ג נראה אפרוח שנולד מביצת טמאה אסור ע"ש בה"ה הבאתי בכלל ל"ב:

בהגהות בש"ע הנקרא יד אברהם כתב, אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר ק"ל בירושלמי סוף פ"א דערלה איתא ביצת הקדש שנעשית אפרוח כהנא אמר אסורה ופודה אותה כמו שהיא שוה עכשיו רי"א כמו שהי' שוה מעיקרא ותקשי הא נמי אימתי קא גביל לכי מסרחת וצ"ל דהקדש שאני שאף שנעשה אפר אסור וה"ה בע"ז וכן בנטל"פ וכ"מ בירושלמי פ"י דתרומות ופ"ב דמ"ש:

תוס' הלכך הויא שריא אפי' בעוף טמא ודיוקא דלך ולא לכלביך הוה אוקמיה אאפרוחים טמאים אבל בצים לישתרו וכו' וכתב מר"ם שיף לפ"ז יהי' ביצת טמאים מותרת ואפרוח ממנה אסור וכן ממש ביצה השרץ ואפרוח השרץ היפך ממש מביצת ואפרוח של טריפה וה"ט דאפרוח היוצא מביצת