עט סופר חלק ג קנט

אבל רש"י פי' משום אבמה"ח וכן נראה מסוגי' ועי' לח"מ, ועי' פלתי סי' ק' אות ד' שכתב שמחבר פסק שעוף טהור שנתנבלה לא מקרי בריה למה, שרמב"ם פוסק בעוף טהור אף בחייו אסור משום נבילה א"כ הרי האיסור נבילה בתחילת ברייתו:

נזיר דף נ"א בעי רבא נמלה שחסרה מהו שיעור' גמירין לה והא חסר או בריה גמירי לה והאיכא פרש"י בריה גמירי לה דכי אכיל בריה מיחייב וכי חסרה נמי חייב דהאיכא בריה ואמרי' רובו ככולו [קצת צ"ע לפי כלל שמחדש ח"ס או"ח סי' ק"ס דאמרי' רובו מתוך כולו ולא רובו אם חסר ועי' במקנה כלל ל"ח פרט ט"ו]:

ב"ח מביא הגהות שערי דורא אם נתנבלה בשחיטה כיון דלא הי' לה שעת הכושר לאכילה חשוב נאסר מתחילת ברייתו ואינו בטל, וישו"י מסביר דאיסר שאינו זבוח חל על בהמה מתחילת ברייתו ומביא קושי' מזבחים ע"ב הקשה הש"ס יתבטלו ברוב ולמה לא קאמר שבריה היא אי נימא דנבילה ושור הנסקל חשיבי כבריה ותי' אם מתחילת ברייתו הי' עלה שם איסור אכילה ואח"ז נעשות איסור גם בהנאה פשיטא דלענין הנאה נתבטל דלא הוי בריה כיון שאין אסור בהנאה מתחילת ברייתו, א"כ שפיר פריך דיתבטל ברובא וירעה עד שיסתאב ע"ב ופלתי ס"ק ד':

פר"ח סי' ק' ס"ק ג' כתב דע דכל מידי דחשוב ולא בטיל כגון בריה, וחה"ל ובע"ח כל הני אינן אלא מדרבנן דמדאוריי' הכל בטל מדכתיב אחרי רבים להטות ועי' מרי"ל סי' ע"ו מתוס' ב"מ דף ו' ד"ה קפץ משמע דבריה לא בטלה מן התורה, וכן במעילה נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו וכו' הקשה תוס' ליבטל האי פרוטה ותירץ דמטבע חשוב ולא בטיל משמע מדאוריי' וזה דברי תימה ועי' כ"מ פ"ז ממעיל' ופלא ועי' פלתי עי' בינת אדם שער הקבוע אות כ"ב בריה לא בטיל לכל הפוסקים אינו אלא מדרבנן חוץ מהמרי"ל דס"ל דהוי דאוריי':

פלתי ק' מחדש שתולעים שקורין מילבין כל זמן שלא פירשו מותרים ואינם קרוים שרץ על ארץ א"כ אין איסר לתחילת ברייתו ואפי' בביצת אפרוח דעת הש"ך דלא אסור מתחילת ברייתו דמקדם עפרא הוא ע"ש, ואעתיק דברי דג"מ אשר נדפס כעת אצל ש"ך חדשים בסופו וכ"ל שמעתי בשם הגאון מו"ה יונתן מפראג שאלו המילווין והתולעים שגדלים במאכל עצמו בתלוש אף דפירשו בטלו בס' דלא מקרי בריה אלא מה שאסורה מתחילת ברייתו וכו' ודפח"ח וסברא נכונה היא אלא שאינו יודע אם לסמוך למעשה וצריך שקידה רבה בפוסקים ראשונים אם לא ימצא סתירה לזה נכון לסמוך אף למעשה עכ"ל והאריך שם וחו"ד משיג על פלתי דגם זה מקרי מתחלת ברייתו כמ"ש רשב"א דף ק"כ דחלב וגיד מקרי אסורין מתחלת ברייתן דאף שאין נוהגין בשליל משום דאחר ששמן חלב וגיד לא הי' להן היתר וקודם לכן לאו שמן חלב וגיד, ה"נ קודם שפירשו לא מקרי שרץ הארץ כלל וכיון דאחר ששמן שרץ הארץ לא הי' להן היתר מקרי איסורין מתחלת ברייתן ע"ב:

קושיא גדולה הקשה הפלתי הא דאמרי' ביצת אפרוח הוי בריה ולא בטיל קשה במציאות דאם יש בה אפרוח ובאינך לא, הך אסור ואינך שרי ואם כולם כך בלא"ה כולם אסורים ולא יצוייר בהתערובות שלא יהי' ניכר האיסור בשום אופן ועי' חו"ד:

רא"ש יוסף כתב נסתפקתי בדבר שהוא בריה ואינו אסור אלא מדרבנן אי הוי בריה לענין ביטול או לאו אי אמרי' כל דתקין רבנן כעין דאוריי' תיקון ומה דמספקא לן הוא דכאן בהג"ה לא הגיה כלום, ולעיל סי' ק"א הגיה דחה"ל אף דלא הוה אלא מדרבנן אין בטילה ולגבי בריה לא כתב כלום ומביא או"ה כלל כ"ה דבאיסר דרבנן לא הוי בריה ומש"ך סי' פ"ו בביצה נבילה משמע דחשיב בריה ועי' בפמג"ד:

תורת חטאת כלל מ' כתב באו"ה כלל כ"ח הא דחתיכה הראוי להתכבד ובריה אינו בטילה דוקא במינן אבל שלא במינן הוה בנ"ט דומיא דשיל"מ דבטל שלא במינו עכ"ל ואינו נכון דהרי רשב"א סי' קי"ג כתב שבריה שנפלה לירקות דאינה בטילה, ומה שהביא ראיה מדשיל"מ נראה לחלק דשאני התם דאין החשיבות מצד האיסור עצמו אלא מאחר שיהי' לו היתר אח"כ לא רצו חכמים שיתבטל וכל שנתערב שלא במינו אין ההיתר נקרא על דבר האסור אלא על שם דבר שנתערב בו והוי כמי שאין לו מתירין עכ"ל ועי' ט"ז ק"א, ופני אריה סי' א' מאריך בו עי' פמג"ד ס"ט במ"ז אות ל"ה, ובסי' ק"ב מביא תשובת חו"י קל"ג בכל דברים חשובים אם נולד האיסר בתערובות בטיל כמו דשי"ל ועי' במקנה כלל ל"ח פרט ח'. בריה שאסורה בהנאה ונתערב ואינו מכירו כל תערובות אסור בהנאה, עי' ש"ך ופמג"ד סי' צ' אם כחל הוי בריה:

אעתיק מספר שם משמעון על מס' חולין שכתב רש"י כתב רק חד תנאי דבעי מתחלת ברייתה נ"ל כוונתו מתחילת יצורו ממש לאו מתחילת ביאתו לאויר העולם בזה מתורץ כל קושי' מטרפה מבטן ומחלב דידוע דלעובר במעי אמו דמותר בשחיטה אם מותר גם חלבו וגם טריפות דידיה ע"כ תו לא הוי איסורי מתחילת יצירתו כיון דאפשר שניתר ע"י שחיטת אמו אבל עוף טמא וכן גיד אליבא דר"מ דסובר דנוהג בשליל א"כ אסור מתחילת יצירתם אבל לר"י דסבר אינו נוהג בשליל באמת גיד אינו ברייה ובטיל וכו' ועפ"ז דגיד תלי' בפלוגתא דר"מ ור"י יבואר נמי שיטת רמב"ם ורי"ף דרמב"ם פסק כמתני' דגיד בריה היא ולא בטיל ורי"ף השמיט הך דין דמתני' לפי הנ"ל א"ש דרי"ף לשיטתו