עט סופר חלק ג קנו

פט"ו הלכה ח"י כחל שנתבשל עם הבשר בששים וכחל מן המניין הואיל והכחל מדבריהם הקלו בשיעורן, ראב"ד כתב ויש נותן טעם טוב מזה מפני שהוא היתר כשהוא בעצמו וכ"מ כתב רשב"א דחה טעם רבינו שהרי איסורי סופרים צריכין ששים ואינה דחיה דא"ל דסבר רבינו דבאיסורי סופרים האיסורים מן המנין דילפי' מכחל תוס' ורא"ש נתנו טעם אחר לפי שאין הכחל נאסר מחמת עצמו אלא מחמת חלב הכנוס בגומות לכך הוי כמו שאר בשר לבטלו:

תה"ב דף ס"א כתב גרסינן בחולין ההיא פלג' זיתא דתרבא דנפל לדיקולא וכו' א"ל לא תזלזל בשיעורא דרבנן אלמא אין מזלזלין בשיעור איסור דרבנן לשער אותו בפחות מאיסורי תורה ועוד אמרי' התם ביצה בששים ואין ביצה מן המנין ואוקימנא בביצת אפרח וביצת אפרח מדרבנן הוא דאסמכוה אקרא דכל השרץ השורץ על הארץ, מכאן תשובה לרמב"ם שכתב הטעם הכחל מן המניין לפי שאינו אסור אלא מדבריהם לפיכך הקילו חכמים בשיעורו ע"ש:

בדף ס"ח כתב הא דאמר ר"י בר משרשי' דאי נפל לקדירה אחרת אוסרה לפי שאנו חוששי' שלא פלט כל חלבו בקדרה ראשונה ועדיין נשאר מקצת חלבו בתוך הכחל ולא ידעינן כמה ולפיכך חוזר ואוסר עד שיהא גם בקדירה השניה חמשים ותשעה חלקים כנגד הכחל והיכא דליכא בקדרה ראשונה נ"ט שנאסרה הכל מסתברא שהכחל עצמו נעשה נבלה שהרי עשאוהו כבשר בחלב ולפיכך צריך ששים ואין כחל מן המניין ובדה"ב משיג אפשר דמעיקרא כחל מן המניין ומצטרף להעלות איסור שבו ועכשיו כשנאסר הקדרה בשבילו תחמיר ועי' משמרת הבית:

ט"ז סין צ' כתב בתה"ב כתב הטעם שאסורה כשהי' ששים לפי שאנו חוששים שמא לא פלט כל חלבו בקדירה ראשונה ועדיין נשאר קצת חלבו בתוך הכחל לפיכך חוזר ואוסר כבראשונה, וק"ל א"כ למה הוצרך בגמרא לומר כיון דאמר ר"י וכחל עצמו אסור כחתיכה נבילה שוויה רבנן, הא יש טעם לאסור בשנייה כמו בראשונה עכ"ל, ונראה לישב ועי' בה"ב בסי' צ"ב כ' ר"י כזית בשר שנפל לתוך יורה רותחת של חלב בשר אסור וחלב מותר אם יש בחלב ששים לבטל הנפלט מהבשר אע"פ שאין בו לבטל כל כזית עכ"ל ואין דבריו נכונים מדאמרי' בגמרא בכולה משערינן דאי במאי דנפק מיניה מי ידעינן כמה נפק מיניה ונראה לישב כבר הבאתי מאחרונים בכל ספק אם נותן האיסור טעם בקדירה למה לא נוקמי הקדירה בחזקת היתר יען שיש לאיסר שנפל חזקת איסר אבל בב"ח שניהם היתר שפיר י"ל נוקמי בחזקת היתר ע"ש ומיושב קושי' תוס' דלמא מצד ספק בכוליה משערי' אי אפשר כי מוקמי' בחזקת היתר בע"כ כודאי שפולט הכל א"כ למה נפל בקדירה אחרת אוסרת ומשני שחכמים עשאו כודאי נבילה יען שמתחילה נאסרה א"כ כיון שיש חזקת איסור משערין בכולו מחמת ספק כקושי' תוס' כי לא שייך לאמור לאוקמי אחזקת היתר כיון שיש חזקת איסר ג"כ אבל ר"י כתב כזית בשר שנפל ליורה של חלב ויש כאן חזקת היתר שפיר פסק דמשערין במה דנפק ומיושב תה"ב שכתב לאחר מסקנא דשוי' רבנן כחתיכה של נבילה ויש חזקת איסר וצריך לשער כעד כולו מצד ספק שלא ידעי' כמה נפק ולא קשה קושי' ט"ז למה צריך לומר דשויי' כחתיכה של נבילה כי אם לא הי' נבילה אמרי' אוקמי' אחזקת היתר ולא הי' אסור מצד ספק ודו"ק [ועי' בסוף ספר מוצל מאש מזה באריכות]:

המחבר סי' ק"ו, חתיכה שבלעה איסר ואין בה לבטלו שנפלה לקדרה אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה שאם יש במה שבקדרה מצורף עם החתיכה עצמה ששים כנגד איסור הבלוע בה מיתר מה שבקדרה אבל החתיכה עצמו אסורה לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי ועי' טור וב"י וט"ז בזה:

טור מביא רשב"א כתב אע"פ שאין חתיכה שבלעה איסור נעשה נבילה ואינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה אעפ"כ כשנופלת לקדירה שיש בה ששים לבטל איסור הבלוע שבה אין החתיכה חוזרת לקדמותה להיתרה לפי שאיסור שבה אינה נפלט ממנה לגמרי וכו' ואינה מבין דבריו דכיון שהכל מצטרף לבטלו ע"כ הטעם מתבלבל בכולו א"כ נתבטל וב"י כתב ואני אומר שאינה מבין דברי רבינו שכתב דכיון שהכל מצטרף לבטלו ע"כ הטעם מתבלבל בכולו כלומר כל טעם האיסור הבלוע בתתיכה זו מתבלבל בכל החתיכות מניין לו להכריח כן דאי משום דאיצטרך ס' כנגד כל האיסור אין משם ראיה דהא אפי' אם ברור לנו שאין הכל מתפשט ומתבלבל אנו מצריכין ס' כנגד כולו כדאמרי' גבי כחל בדידיה משערינן דאי במאי דנפק מיניה מנא ידעינן והכי נמי דכוותיה עכ"ל ונראה לישב בימי בחרותי כאשר זכיתי ללמוד הסוגי' אצל אדמ"ו הגאון כתב סופר ז"ל הקשיתי לו בכל תערובות אם נפל איסר ופלט בהיתר למה צריך לשער נגד כולו ולא אמרי' כי קמא קמא שיצא הפליטה לאט לאט ולא נתן טעם ונתבטל ונעשה היתר לאוקמי הקדירה בחזקת היתר שלא פליט עוד יותר מכדי נתינת טעם. ולא שייך התי' להיפך יש לאסור חזקת איסור כאשר אחרונים האריכו בזה כי האיסור לא יצא כולו והוא אסור שעומד תוך חתיכה דאיסורי אבל מה שיצא נעשה היתר בע"כ צריך לאמור יען שרשב"א כתב שצריך ס' נגד כולו יען כודאי שיצא כולו כל עומד לצאת יצא ושפיר כתב הטור א"כ למה חתיכה אסורה אבל בכחל א"א