עט סופר חלק ג קנא

הפלתי סוף סי' ק"ה כתב, רשב"א בתה"ב כתב דלכך רק בב"ח נ"נ דשם האוכל חצי זית חלב וחצי זית בשר לוקה משא"כ בשאר איסורים דאין היתר מצטרף לאסור רק בקדשים וא"כ משמע בקדשים דקי"ל היתר מצטרף לאיסר אף רבינו אפרים מודה דחתיכה נעשה נבילה וכו', איברא מדברי כולם שכתבו דלכך אין קליפה חוזר לאסור כדי קליפה דאין נעשה נבילה או אין הבלוע יוצא, לא הבנתי משנה דנגע בחרסו של תנור יקלוף מקומו דהא איירי בתנור חם וא"כ צולה בחומו קליפת הפסח וא"כ הרי הוא איסור גמור ונבלה גמור ולמה לא יאסור שניה כדי קליפה ויהי' בעי פעמיים כ"ק וצ"ע אולי יש לישב קצת עפ"י נב"י ח"ב או"ח סי' ס"ב מחדש גם דקי"ל כר"ת דטע"כ דאוריי' דוקא באיסורין שהם לאוין שיש בהם מלקות אבל חלב טמא אף שהוא אסור מה"ת אין בו מלקות ע"ש, והנה האיסר נצלה ע"י תנור רק עשה צלי אש ואין כאן איסור דאוריי' אם קליפה ראשונה יאסר עוד קליפה וחכמים לא אסרו בעשה:

איני והאמר ר"ה גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו שאני חלב דמפעפע ובחלב אסור והאמר רבב"ח עובדא הוה קמיה דר' יוחנן בגדי שצלאו בחלבו ואמר קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ההוא כחוש הוה:

בתשובת רעק"א סי' קס"ו כתב קשה לי על מג"א תמ"ז סק"ט דכתב דעת הגהות מרדכי דבחמץ במשהו לא מהני בצלי קליפה ואסור כולו והיינו בפשוטו דגם בצלי משהו מיהא בלע בכולו וע"כ הא דאמר שמואל קולף ואוכל אף דסבר שמואל מין במינו לא בטול, היינו דאמר כן דרך פירוש על המתני' דס"ל דמב"מ בטיל כדקתני אם יש בה בנ"ט לזה פירוש דמתני' דוקא בנתבשל אבל נצלה מותר אבל לנפשיה ס"ל באמת דנצלה אסור לפ"ז קשה מה פריך ואמר ר"ה גדי וכו' הא ר"ה תלמיד דרב דס"ל מב"מ לא בטיל מש"ה אסר כולו עכ"ל:

פלתי סי' צ"ח, כתב לכאורה מה פריך מר"ה אר"י דקאמר קולף, דלמא הך דמפעפע אינו ודאי ור"י לטעמי' דס"ל מין במינו בטל הו"ל ספיקא דרבנן דחלב עם בשר מין במינו ובטיל, ור"ה סבר כרב מב"מ לא בטיל א"כ ה"ל ספיקא דאוריי' ואסור ע"ש שמישב המשך הגמרא מתחלה פריך על שמואל מהך דר"ה דאסור ולבתר דמשני חלב מפעפע פריך דר"י התיר ודקארי ליה מה קארי להקשות אשמואל כיון דר' יוחנן כוותיה ע"ש:

ברוך טעם שער התערובת פ"ז הקשה בנזיר דף ל"ז דמקשה שם אליבי דר' יוחנן הא בב"ח חידש אי תרו ליה כולי' יומא בחלבא שרי ולר"י כבוש מותר בכל איסורים וא"כ ליכא חידש בב"ח, ותי' עפ"י ראב"ד שהקשה לשיטתו דסובר קמא קמא בטיל אף כשניתוסף איסור א"כ אמאי אוסרין באיסור שנפל בהיתר נימא קמא קמא בטיל ומתרץ דבישול נתפשט האיסר בכל הקדירה בב"א, לפ"ז י"ל למ"ד כבש אינו כמבושל, אין הכוונה שאין הכבישה גורם פליטה, אלא הכוונה שאין הפליטה והבליעה בא בב"א כמו בבישול וממילא שייך ביה קמא קמא בטל ולכך אין אוסר אמנם זה שייך בכל איסורים משא"כ בב"ח בכבוש דהוי היתר בהיתר ולא בטל א"כ לא שייך ביה קמא קמא בטל וא"כ שפיר הי' להם לאסור בכבוש אפי' למ"ד כבוש אינו כמבושל ואפ"ה התורה התירה כבוש בבב"ח א"כ שפיר הוי חידש ע"ש ובספר מאה שערים בסוגי' טע"ק ובספר ברכת יעקב:

רשב"א דף צ"ח ד"ה אמר אביי, כתב לכאורה הוה משמע דלא מיקרי מין במינו לאסור במשהו לר"י אלא בממשו של איסור מעורב ונבלל בהיתר כעין דם הפר ודם השעיר דמינה יליף ר' יודא אבל בפליטת אסור הנבלע בחתיכות היתר לא כדמשמע לעיל דאמר שמואל לא שנו אלא נתבשל וכו' ופרקינן כחוש הוי כלומר ולא הי' בחלב שיעור לאסור אלא נתבטל בששים, ומדאתיא אדשמואל לכאורה משמע דאפי' שמואל הכין ס"ל ואע"ג דשמואל כר"י ס"ל מין במינו לא בטיל, ואפ"ה כי איכא ששים לבטל מותר משום דאין גופו של חלב נכנס בתוך הבשר אלא פליטתו ואע"ג דחלב לגבי בשר מב"מ הוא עי' עט סופר כלל ל"ו פרט ו':

גדי שצלאו בחלבו אסור לאכלו אפי' מריש אזנו יש מפרשים דווקא שאין בגדי ששים לבטל החוב אבל היכא דאיכא ששים כיון דמפעפע בטל הוא אבל רא"ה כתב דאין חלב מפעפע מתבטל בצלי לעולם דבקדרה מתבטל מפני שרוטב מולך ומביא האיסור בשוה אבל בצלי שמפעפע מעצמו אפשר שהרבה ממנו מתכנס במקום אחד הלכך אפי' בששים לא בטיל לפ"ז אף במליחה אין משערין בששים ע"ב ומביא רמב"ן במליחה אפי' חלב שומן אינו מפעפע ועי' בפוסקים:

פמג"ד בפתיחה להלכות טריפו' כתב, ראיתי בפנים מאירות ח"א סי' ט"ו האריך והביא כמה ראיו' דבספק השקול לא אוקמי אחזקה לאותן דיעות הסוברים כן הובא בש"ך סי' כ' ואחד מהראיות מחולין קל"ד גר שנתגייר והי' לו עיסה ספק חייב בחלה, הרי לא מוקמי' אחזקה בספק השקול יע"ש ואני אומר אדרבה מהתם ראיה דבספק השקול אוקמי' אחזקה והתם איכא עון מיתה ומש"ה לא מוקמי' אחזקה הא באיסר לאו שאין בו מיתה מוקמי' אחזקה דבעון מיתה החמירו רבנן ולא אוקי אחזקה, וכ"כ רמב"ם פ"ח בכורים ספק חייב מפני שהוא עון מיתה, וכן רש"י ד"ה קרבן ע"ש ומלא רועים אות חזקה, כתב יש לעי' בסוגי' דירך דאמר שמואל ליש אלא שנתבשל בה אבל נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד ומקשה והא אר"ה גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול