עט סופר חלק ג קמג

הר"ן כתב ומקשו הכא כיון דאין לו בדיקה מבחוץ כי בדקינן ליה מבפנים מאי הוי ניחוש שמא העור החיצון האדים מחמת הארס וסופו לירד ולנקוב אף עור הפנימי, יש לומר דכיון דשני עורו הם אפי' האדים החיצון אין סופו לירד לעור הפנימי דסימנין קשים הם אצל דרוסה וכי תימא ניחוש שמא אף עור הפנימי האדים מן הצד שהוא דבוק לחיצון ליכא למיחש להכי שמתוך שהקרום לבן וזך הוא אם האדים כלל ניכר הוא בצד פנימי שלו ע"ש אמר עולא ישב לו קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא [שמא נקב הי' והבריא והוה קרום שעלה מחמת מכה בוושט ואינו קרום, ואני שמעתי והבריא לשון ניקב כמו וברא אותם בחרבותם] עי' במר"ם דללישנא קמא ס"ל דיש לושט בדיקה מבחוץ דאל"כ למה ליה כלל חששא דנתרפא הא בלא"ה דלמא עדיין נקיב הוא ואינו ניכר ועי' לב אריה:

תוס' ישב לו קוץ בוושט, פי' רש"י וקורט דם אין בו מפנים ונראה דאין לחוש אפי' יש מבפנים אם אין מבחוץ כיון דלא חיישי' שמא הבריא, ועי' נב"י ח"ר סי' ח' דה"ט באין לה קורט דם מבפנים דאין חוששין משום ס"ס ספק מחיים ספק לאחר שחיטה ואת"ל מחיים דלמא לא ניקב רק עור הפנימי ע"ב:

ולעולא מ"ש מספק דרוסה, קסבר עולא אין חוששין לס"ד והקשה הפלתי לרמב"ם בדרוסה יען שמפורש בתורה ספק אסור א"כ מאי מקשה מספק דרוסה ותי' גם אם נקב בוושט לא מהני שחיטה ונבילה הוא זה ג"כ מפורש בתורה, ועי' בספר בית שמואל אחרון באריכות בטוב טעם ודעת:

תוס' קסבר עולא אין חוששין לס"ד לקמן פסקי' דחיישי' לס"ד וא"כ ישב לו קוץ בוושט חוששין נמי שמא הבריא וא"ת ואמאי נימא נשחטה הותרה כדאמרי' גבי בא זאב וכו' וכ"ת שאני הכא שנולדה ספיקא מחיים הא אמר ביבמות דף ל' אילו גבי גירושין ספק וכו' הכי נמי כי נשחטה נעמידנה בחזקת מה שהי' קודם שנולדה ספק דרוסה, וי"ל דרוסה שכיח וכו' ועי' תוס' יבמות שמוסיף עוד וכן ההיא וישב לה וושט דחיישי' שמא הבריא ע"ש:

מ"ש משתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן, התם איתחזק איסורא, תוס' ובחתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן ואע"ג דלא איתחזק איסורא לא איתחזק נמי היתרא אבל הכא מעיקרא היתה בחזקת כשרה:

מ"ש משוחט בסכין ונמצאת פגומה, התם אתיילד לה ריעותא בסכין, ונב"י סי' ח' כתב מה דמקשה משוחט בסכין, אני תמה והלא כבר משני ליה בשני חתיכות דהתם איתחזק איסורא וא"כ מה הקשה שוב משוחט והכי אין לך חזקת איסור יותר מספק בשחיטה ע"ש שמאריך שניקב בוושט נפסלה בשחיטה קרינן ביה:

רא"ש כתב לקמן פסקינן דחוששין לס"ד הילכך פסק רי"ף דאם ישב לה קוץ בוושט חוששין שמא הבריא, וראב"ן זקינו פסק כעולא והביא ראיה ממחט שנמצא בבית הכוסות בצד אחד כשירה ולא חיישי' שמא הבריא ואפשר רי"ף הי' מחלק משום דעובי בהכ"ס הוא עב לא חיישי' שמא הבריא, ועי' אחרונים בוושט ספק בשחיטה ע"כ חוששין:

בספר שערי צדק סי' מ"ד, אמר רבא חכים יוסף ברי בטריפות כר' יוחנן פרש"י, כר"י בספק טריפות ע"ש צריך להבין מה שיאטי' ספק טריפות לכאן וגם צריך להבין החכמה יתירה שהורה ר"י כאן ונ"ל דצריך לדקדק על הלשון ונשחטי' לקנה ולכשריה דהך ולכשירה יתר הוא ונראה דרא"ש תמה מה מועיל בדיקת וושט הפנימי דלמא הארס בחוץ ותי' דהקילו בזה דא"א בענין אחר וצריך להבין אדרבא הי' לן להחמיר מספק וצ"ל מדאוריי' מוקמי' אחזקת היתר רק מדרבנן חששו בספק דרוסה והנה פליגו רמ"א ומר"ם אם גם בריעותא מחיים שייך חזקת היתר תה שהורה לנו ר' יוסף כמהר"ם דגם כאן נשחטה לקנה ולכשרי' היינו שיהי' נשחטה הותרה ואח"כ נוכל לבדוק ומועיל בדיקת פנימי מחמת חזקה ע"ש:

אעתיק דברי חוט השני אשר מובא באחרונים, בסי' ס"ח כתב המנהג להפריד שני העורות מהדדי ולראות אם נקב הפנימי בפילוש ולהטריף הי' דעת שלשית מחלק בין ישב קוץ בושט ותחוב בו ממש ובין שנמצא בו נקב סתם אלא שאנו חוששין לקוץ דאם קוץ תחוב בו לפנינו אפי' ניקב מעט מעור הפנימי מטריפין שמא ניקבו שניהן בפלוש וחזר לאחוריו ונתרפא אבל אלו נתקין וקליפות שאנו מוציאין בוושט בעבר הפנימי לא ידענו בודאי שניקבו ע"י קוץ אלא שאנו חוששין לקוץ הוא המוץ קליפות השעורים ושבולת שועל שמלעיטין בהן העוקצין בקוץ ונוקבין בזה די לנו שנחוש לנקיבת בפילוש ולבדוק אחר זה אבל לא נחוש שניקב ונסתם ונתרפא לכן נוהגין לקלוף שני העורות מהדדי אם הפנימי שלם נראה שלא נגע הקוץ בחיצון ועור אחד קיים ומכשירין ואם הפנימי מפולש חיישינן שמא ניקב גם בחיצון ואינו ניכר הנקב כי אין לוושט בדיקה מבחוץ, פי' בעור החיצון אפי' בעבר שלפנים דמ"מ כולו אדום הוא בין מבית בין מבחוץ ומטרפינן והוא דעת ההג"ה ח"ל אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפי' לא ניקב רק הפנימי טריפה דחיישי' שמא ניקב גם החיצון ושט אין לו בדיקה מבחוץ עכ"ל משמע אלו הי' אפשר לבדוק הושט מבחוץ הי' כשר בבדיקה ולא חיישי' שמא נתרפא