עט סופר חלק ג קמב

נטול ממקומו ואין לך נקב גדול מזה, ועי' נב"י ח"ב סי' ט"ו, ב שיטת בעל העיטור בראש ג"כ כרש"י דדוקא בנחלפו שניהם אבל אחד לא, דאחד לקה וחבירו מגין עליו, ג שיטת רא"ש דאפי' שניהם לבנים או אדומים טריפה דכיון דנלקה אחד כולו א"א לחבירו להגן עליו ובדרישה הקשה מ"ש מריאה דאגליד כאהיני סומקא דכשירה בעור אחד והעלה ט"ז לחלק בין לקוי לחסר דע"י שלקוי אחד סופה שתלקה גם השני, ד או"ז בהג"א דשניהם לבנים כשירה ושניהם אדומים טריפה והטעם כתב ביש"ש דס"ל דשינוי מראה בוושט אין לקותא ובשניהם אדומים משום חשש דרוסה נוגע בו ע"ש:

ר"ן כתב פרש"י דאי חליף הפנימי באדמימות טרפה דאמרי' דרוסה היא כדאמרי' לקמן אשכח ביה תרי קורטי דמא וטרפה וליכא למימר דאי חליף זה לאודם וזה ללובן שא"א שהאדום יהי' לבן ואחרים כתבו דדוקא חליף לגמרי דפנימי אדום וחיצון לבן דכיון דבתרווייהו אייתלד רעותא הוו לה כנקבה שניהם דפסול אבל שניהם אדומים או שניהם לבנים חד מינייהו היא דלקי וכנקב זה בלא זה הוא וכשר:

איבעיא להו ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה וכו' כ"ס כתב מבואר דטריפה בוושט משום דאפשר דמתרמי אהדדי, ופמג"ד ל"ג אות ד' כתב דאינו רק ספק נבילה לפ"ז אם יש עוד ספק יש לצרפו לס"ס, ונ"ל מסתימת רמב"ם דכתב סתם ניקב זה שלא כנגד זה נבילה משמע ודאי נבילה, וגם ראיה מה שתוס' הקשה מפ"א דלמא משום דאיכא חזקת כשרות שחי יב"ח ואי ניקב זה שלכ"ז רק ספק לא הקשה מידי, דיש לחוש דלא איתרמי תחילה ובתוך יב"ח אתרמי אהדדי ע"ש:

ואמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בוושט אינו קרום, [ואם ניקב ונסתם אפי' עלתה בו סתימה עבה אינה מתקיימת כדאמרי' ביבמות וכו' דכל נקובי דטרפות לא מהניא להו סתימא דסלקא בהו לאחר זמן ולא דמי לריאה שניקבה ודופן סותמה ולסתימת כבד במרה דההיא סתימה מעיקרא היא]:

ת"ח מדקדק למה אמר בוושט אינה קרום הא גם בשאר איברים אינה קרום כ"ס כתב בתשובת פ"מ ח"א סי' א' חקר בניקב זה שלא כנגד זה ועלה קרום באחד מהם אי מהני דאפשר כיון דיש כאן סתימת השני וגם קרום מהני אחר דאיתרמי אהדדי ופמג"ד כתב דפשיטא דל"מ דא"כ מצינו טריפות חוזר לכשרות ובא להשמעני דבוושט ל"מ קרום אפי' זה שלא כנגד זה:

עוד כתב הפמג"ד כתב כשעלה קרום באחד עד שלא ניקב השני מועיל הסתימה כיון שעדיין לא נטרף ואינו קרום מחמת מכה ולא משום שאינו חוזר לכשרות דהא לא נטרף עדיין ואשמעינן רבה בוושט לא מהני קרום שעלה אפי' קודם שניקב השני ודווקא בוושט שאוכלים ומשקים עוברים שם תדיר אין הקרום מתקיים אבל בריאה והמסס מהני קרום שעלה קודם שניקב עור השני, ומיושב בזה הראב"ן שהביא הת"ח דכתב דקרום שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום משום אוכלים ומשקים עוברים שם, והקשה הת"ח הא גם בריאה לא מהני ושם ליכא האי טעמא, ולדברינו א"ש בושט יש חומרא אפי' עלה קרום קודם שניקב השני על כן פרט בושט אינו קרום, ורמב"ם פ"ג משחיטה כתב ניקב הושט ועלה בו קרום אין הקרום כלום והרי הוא נקוב כשהי', מה רצה בהוספה זו נקוב כשהי' גם אם יחיה יותר מי"ב חודש כחקירת פמג"ד, וגם שהיא נבילה ולא מהני שחיטה דהי' ס"ד לומר ניהו שאינו קרום דאין טריפות חוזר להכשר אבל לענין נבילה מהני קרום ע"ב, ועי' תשובת מר"ם שיק סי' ל"ו ותשובת מהרי"א סי' ס' וביריעת שלמה סי' ל"ג פלפול גדול אם מהני קרום שלא יהי' נבילה:

פרט ד' ואמר רבה וושיט אין לו בדיקה מבחוץ אלא בפנים למנפ"מ לספק דרוסה תוס', פי' רש"י דבבהמה נמי איכא תקנתא דבשלמא גבי נקב איכא למימר דילמא במקום נקב שחט אבל גבי דרוסה כיון דמקומה מאדים אפי' שחט בה יש היכר במשהו, ולפי מה שפירש בדף כ"ח גבי בר אווזא דקאמר נשחטי לושט דילמא במקום נקב שחיט דבספק דרוסה איירי לא יתכן לומר כן:

ההיא ספק דרוסה דאתי לקמיה דרבא הוה קא בדוק ליה רבה לושט מאבראי א"ל אביי והא מר הוא דאמר וושט אין לו בדיקה אלא בפנים, אפכיה רבה ובדקיה ואשתכח עליה תרי קורטי דמא וטרפה, ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי, [עי' אחרונים למה הקשה מה שאמר וושט אין לו בדיקה אלא בפנים, ולא מתחילת דבריו שאמר וושט אין לו בדיקה מבחוץ]:

רא"ש כתב תמיה לי כיון דאין לו בדיקה מבחוץ האיך מכשירן ליה ע"י בדיקה מפנים דילמא אי הוי מצי למיבדקי מבחוץ הי' מוצאין הארס וסופו לקלקל לפנים וכו' וצ"ל דהקלו בספק דרוסה הואיל וא"א בענין אחר, וגם י"ל דרוב פעמים איפשר שיהא ניכר טיפת דם הארס אף על הושט מבחוץ אלא להחמיר קאמר דאין לסמוך על בדיקת חוץ לפי שהחיצון אדום ופעמים שאין ניכר וצריך לבודקו אף מבפנים כי הארס נתקלקל לפנים ולא נשאר מבחוץ אלא רושם אדמומית של הארס ואותו אינו ניכר מחמת אדמומית הוושט אבל בעוד שלא נתקלקל הארס ועבר לפנים טיפת דם הארס ניכרת יפה בעודה מונחת על הושט: