עט סופר חלק ג קלט

נסתלק האיסור אבמה"ח אפ"ה חוששין לה משום נבלה אלמא מחזקינין מאיסור לאיסור נ"ל דהתם גבי בהמה כל שלא מתה או שמתה ממילא או שלא נשחטה כהלכתא איסורא עד שיתחדש בה ענין המכשירה הלכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה בה מעשה שהכשירה עליך הראיה, ודכותה הכא כיון שו מתחלתה צרה לערוה הות אלו מת בעל ממילא הותרה לשוק והרי מת וקברו מוכיח עליו כשאתה בא לאסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה, עליך הראיה ע"ש ועי' חו"ד בית הספק ס"ק כ"ז כתב על רשב"א מזה אני אומר דלא הוי ספק בשחיטה רק בספק דרס בשהה ודרס הוי כלא עשה בה מעשה שחיטה משא"כ בעשה בה ודאי מעשה שחיטה רק שיש ספק אם הי' נקב בושט דאז לא מהני השחיטה מ"מ כיון דודאי עשה בה מעשה השחיטה רק שיש ספק אם הי' נקב בושט עליך הראיה שנעשה מעשה חדש האוסרה ע"ש ומ"ח ח"ב על יו"ד סי' ח"י מתקשה בו במקום נקב לא נעשה מעשה שחיטה ומחדש בעוף דמהני בקנה לבדו ונשאר חשש על נקובת הושט אבל עכ"פ מעשה הזביח' נעשה בו ע"ש, וח"ס כ"ה:

ש"ש ש"ה פ"ה, כתב נראה דודאי כל שנולד הספק בעידן איסורי תו לא מקרי חזקת היתר כיון דנולד הספק בעידן איסור ואע"ג דאין מחזיקין מאיסר לאיסר מ"מ חזקת היתר נמי לא מיקרי אלא הא דאמר רבה אשה זו בחזקה היתר לשוק אע"ג דהיתה אסורא משום א"א כבר נתיישב מלשון הקודש שכתב רש"י ז"ל אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק קודם לכן אם ימות בעלה שהרי צרת ערוה היא עכ"ל הרי דחזקת היתר דקאמר רבה היינו כמו שהי' קודם לכן מותרת כשימות בעלה כן אל תאסרנה מספק כשימות בעלה ומש"ה אפי' בחי בעלה שהי' אסורה משום א"א נמי הוי חזקת היתר דכמו שקודם לכן היתה מותרת במיתת הבעל כמו כן עכשיו אל תאסרנה במיתת הבעל ומש"ה בכנס ואח"כ גירש דנין על האשה חזקת היתר שהי' לה במיתת הבעל קודם שנתגרשה אבל בגירש ואח"כ כנס ליכא חזקת היתר כלל וס' ע"ש שכתב דכוותה בנולד ספק טריפות אפי' נולד מחיים שהי' אסורה משום אבמ"ח אפ"ה מוקי לה בחזקת היתר כמו שהי' מותרת בשחיטה קודם שנולד אל תאסרנה מספק כשנשחטה דהא לשחיטה בחזקת היתר קיימי אבל אם נולד הספק בשחיטה עצמה אם הי' שחיטה ראוי שפיר מחזקינן מאיסר לאיסר וס' אבל ספק טריפה שנשחטה כראוי שפיר מוקי לה בחזקת היתר וכו' וראיתי בפלתי ל"ג העלה בספק נקיבת הסימנין דהוי ספק בשחיטה ישב לה קוץ בושט נמי ספק בשחיטה ולא שייך נשחטה הותרה, ולפמ"ש אע"ג נקיבת סימנין לאחר שחוטה נבילה, מוקי לה בחזקת היתר שהי' קודם שנולד הספק והיתה לבהמה חזקת היתר לכשישחטנה דהא שחיטה זו נעשה בלא שהה ודרסה ע"ש:

ח"ס סי' כ"ה כתב הנה אם נמצא ושט נקוב ולא נודע אי מחמת חולי אי מחמת קוץ מחמי' בספיקא כפסק רמ"א וט"ז סי' מ"ט הקשה סתירה ממ"ש שם גבי נקב בקרקבן סומכי' בספיקא להקל, הייתי רגיל לפרש דספק נקב הושט הוי ספק נבילה וה"ל ספק בשחיטה, ומצאתי עתה כן בפלתי ל"ג וכ"כ בבית הספק, אמנם אחר עיון הדרני בי ומצאתי און לי בספר קטן שיחת חולין שכתב בפשיטות דהא ספק בשחיטה להחמיר היינו ספק במעשה השחיטה אי שהה או דרס משא"כ מה שאינו תלוי במעשה השחיטה הבהמה בחזקת רוב הבהמות עומדות שאין להם ושט נקוב, ויש לי הרבה ראיות על זה עי' תוס' חולין י"א אלא יליף מפרה אדומה וכו' וקשה אמאי לא יליף בקצור משחיטה עצמה דלמא במקום נקב קשחיט ונוקמא בחזקת שאינו זבוח אלא ש"מ רובא עדיף מחזקה אע"כ מדלא כתב תוס' הכי ש"מ זה לא הוי בכלל חזקת שאינו זבוח דאפי' אי לא הוי אזלי' בתר רוב מ"מ לא הוה בחזקת ניקב הושט וכן נ"ל ממ"ש ריב"ש הובא בפנ"י בק"א כתובות סי' מ"ו דרובא לא עדיף משני חזקה והקשה נב"י א"ע סי' מ"ג הא פרה אדומה מטהר לגברא שיש לו חזקת טומאה וגם לה יש חזקת שאינה זבוח וה"ל ב' חזקות ואפ"ה סמכי' אחד רובא רוב בהמות כשרות ע"ש לפי הנ"ל א"ש דלא מקרי חזקת שאינה זבוח לענין ניקב הושט אפי' בלא רוב בהמות כשרות אין כאן חזקה ניקב כלל וכיון שנשחטה כדינה יצאה מהך חזקה וזה ברור עכ"ל הקדוש:

תוס' בכורות דף כ' הקשה הא דאמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין ולא אמרי' סמוך מיעוטא דאין מומחין לחזקת דבהמה בחי' בחזקת איסור עומדת ע"ש ורשב"א במה"ב דף ז' כתב במיעוט מפילות מרע הרוב כלומר מאותו חלק המרובה שמתעברות יש מקצתו שמפילות לפיכך חשוב לעמוד נגד הרוב בצירף החזקה, אבל מיעט אין מומחין אין מגרע הרוב ע"ש הבאתי בעט סופר כלל ג' פרט ה':

מהרש"א שם הקשה אמאי לא נימא היכי אכלינן בשרא שמיעט מסייע לחזקה, ותי' דשמא במקום נקב שחט לאו בחזקת איסור שלא נשחטה עומדת דהא אף אם נשחטה במקום נקב נשחטה כראוי לא מקרי אלא טריפה וטהרה מידי נבילה ע"ש ופמג"ד ל"ג מתפלא עליו דרמב"ם פסק דהוי נבילה. ועי' בע"ס שם הבאתי משעה"ת דבר נפלא ועי' תשובת ריב"א סי' צ"ג צ"ד, שמאריך בנפלאות לישב מהרש"א:

חולין דף י"א, רבה בר רב שילא אמר אתיא מפרה אדומה וכו' תוס' וא"ת כיון דפרה בת שתים א"כ דילמא היינו משום דאוקמיה אחזקה שאינה טריפה למ"ד טריפה אינה חיה וכו' וי"ל דכל חזקה שלא נתבררה ולא נודעת אפי' שעה אחת לא אזלי' בתרה ע"ש, [עי' תרג"י