עט סופר חלק ג קלז

כיון שעלה עזרא בביאה שנייה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שנייה כביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע מנו שמטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר אף ביאתם בימי עזרא מנו שמטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, וכן לע"ל בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמטין ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות שנאמר והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר רשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחידש כל הדברים האלו אף ירושתך אתה נוהג בחידש כל הדברים האלו אף ירושתן אתה נוהג בה בחידש כל הדברים האלו:

ראב"ד כתב חדוש גדול אני רואה בכאן דהוא סבר קדושת יהושע לא קדשה לע"ל והדר אמר אע"פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת ר"ל שהקדושה הראשונה לא בטלה עד שבטלה הארץ חידש גדול הוא זה ואין סומכין עליו שהראשונות בטלו משבטלה הארץ אע"פ שחומתה קיימת ואם נפלה חומתן מיד בטלה קדושתן:

מל"מ מביא מרי"ט יו"ד סי' ל"ז בימי עזרא לא קדשו ערי חומה חוץ מאותם שהי' מוקפות חומה מימות הושע ע"ב, בזה מובן מה שכתב רמב"ם לע"ל יקדשו בתי ערי חומה אבל במלוא רועים אות ט' מתקשה בו אם יקדשו ערי חומה שלא קידם עזרא א"כ מה הוצרך ללמוד היקש פשיטא כיון דלא נתקדשו עדיין ע"ב:

מל"מ פ"י ממ"א כתב למ"ד דאית ליה תרומה בזה"ז מדרבנן משום קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל כ"כ בזה"ז אפי' בא"י אין אסורו אלא מדרבנן דכי היכי דבטלה קדושת הארץ לגבי תרומה ה"נ בטלה לגבי כ"כ, ונראה ה"ה לחדש למ"ד דחדש בח"ל מדרבנן ה"ה בזה"ז אף בא"י לא אסור כ"א מדרבנן וה"ה ערלה ע"ש, עי' תוס' זבחים דף ע"ג:

פרט ג'. לקוטים. מלוא רועים כתב שיטת רמב"ם מבואר ג' חלוקים, א קדושת הבית שתלוי בקדושת השכינה אף קדושה ראשונה לא נתבטלה לפי ששכינה לא בטלה, ב וקדושת הארץ שתלוי אם הארץ שלנו אף בחורבנה יש חילוק בין קדושה ראשונה שהי' ע"י כיבוש ויצאה מאתנו ע"י כיבוש, משא"כ קדושה שנייה שניתן לנו במתנה מאת המלך המולך בכיפה והחזקנו בה לא יצאה ע"י כבוש ועדיין הוא שלנו לכך נוהג בי תרומות ומעשרות, ג וקדושת בתי ערי חומה דקדושתה תלוי שישיבות ישראל בתוכן אף קדושה שנייה בטלה, הרי נתבאר דעת הר"מ על נכון, ומוצא מקור הדינים לרמב"ם כך הוא, קדושת הבית יצא לו מזבחים ק"ז בשוחט ומעלה דס"ל לר"י קדושה ראשונה קדשה לע"ל והלכה כר"י, וקדושת א"י דבטלה קדושה ראשונה, כתב הכ"מ פ"א מתרומות דכמה תנאים ס"ל כן, וקדושת שנ"ה דלא בטלה מדר' יוסי דס"ל ירושת שלשי אין להם, אך קשה ביבמות פ"ב קאמרי' דר"י ס"ל תרומה בזה"ז דאורי' ורמב"ם פ"א מתרומה פסק תרומה בזה"ז דרבנן וכו':

ראב"ד ס"ל דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל, שהרי פ"א מתרומה לא השיג על רמב"ם שכתב דלא קדשה, ובהא נחלק על רמב"ם דס"ל דאף קדושת הבית וירושלים לא קדשה לע"ל, ולענין קדושה שניה ס"ל דקדשה לע"ל לענין מעשרות ותרומה שהרי בפ"א מתרומה משיג וס"ל תרומה בזה"ז דאוריי' אבל בקדושת הבית נראה בפ"ו מבית הבחירה דס"ל דאף קדושה שנייה לא קדשה לע"ל, ויש לתמוה עליו דא"כ למה יתחייב בשוחט ומעלה בחוץ בזה"ז דקי"ל כר"י:

תוס' ביבמות כרמב"ם לענין תרומות ומעשרות קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל אבל לענין קדושת הבית קדשה לע"ל, אך בקדושת ערי חומה נחלקו לרמב"ם קדושת ע"ח כא"י ולא קידשו לע"ל ותוס' ס"ל קידשו לע"ל כב"ת אבל תוס' זבחים דף ס' כתב להיפך דאף למ"ד קדושת ארץ קדשה לע"ל קדושת הבית לא קידשה כדאשכחן בנוב וגבעון ומספקא לי' לסברתם זאת לענין ערי חומה אי קדשו לע"ל ע"ב:

לכאורה קשה על אחרונים הנ"ל הא כיבוש מלחמה קונה כמבואר ברשב"א גיטין ל"ח ועי' שבילי דוד תרמ"ט, ונראה להסביר בטוב טעם ב"ה סברת רמב"ם שסובר מבהמ"ק וירושלים לא בטלה קדושה ראשונה כי בעה"מ בע"ז דף ל"ג שהקשה שם אין א"א דש"ל, הקשה הא עכו"ם מישראל קונה דכתיב וישב ממנו שבי, אבל מגבוה לא קני דכתיב ל"ה הארץ מלואה על כן סובר רמב"ם מבהמ"ק לא נתבטל הקדושה ודוק עם סברת ח"ס זכיתי לישב קושי' נפלאה אשר הקשה שו"מ גם ביד שאול סי' רע"ו שבעה"מ כתב שכלי שרת לא נתחללו כי אין חילול בכלי שרת הא מבואר בנדרים ס"ד בלשאצר נשתמש בכלי קודש שנעשו חול ע"ש והאיך יכולים לבעה"מ להעשות חול דע"י פריצי עכו"ם לא נתחלל וע"י פריצי ישראל בתורת מעילה בקדה"ג אין מועיל אחר מועיל ומסיים הוא תימא גדולה עד יבא מורה צדק עכ"ל אבל לפי ח"ס מיושב בנ"נ ה' ציוה לעלות לכבוש ירושלים ואז בודאי כיבוש עכו"ם קונה כקוש' בעה"מ ויצא לחולין, ועי' במקנה כלל ה' פרט ג' שם הבאתי שמ"ק נפלאה אם שוללים לקחו ס"ת במצות המלך קנו ובטל הקדושה, גם הבאתי פמ"א ע"ש: