עט סופר חלק ג קלו

לשעתה וקדשה לע"ל ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לע"ל ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לע"ל לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשכים ואמרו חכמים אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדין, אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכו' תרומה [יעב"ץ בלחם שמים בנין בית הבחירה פ"ד, משמע לי דסבר רבינו דהך מילתא דקדושת הבית לא בטלה אזלא כמדס"ל ארון במקומו נגנז דאי למדס"ל ארון גלה לבבל גם קדושת הבית בטלה ע"י כך ע"ש]:

ראב"ד כתב, בקדושה ראשונה שקדשה שלמה, א"א סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש ירקב ובגמרא אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י, ולא עוד אלא שאני אומר שאפי' לר' יוסי דאמר קדושה שניה קדשה לע"ל לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהי' יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו, לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת, ועי' כ"מ שמתקשה על רמב"ם שכתב שעזרא לא קידשה אלא בחזקה, איני יודע מה כח חזקה גדול מכח כיבוש, ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידינו בטלה חזקה ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא הי' שם חזקה אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש וצ"ע:

לח"מ כתב על קושי' אין מקדש ירקב, עי' פ"ב ממע"ש שכתב דמע"ש אינו נאכל היום בירושלים משום דבעינן שיהי' הבית בנוי דומי' דבנוי וכ"כ בטור סי' של"א דהי' ראוי לאוכלו בירושלים אע"פ שאין חומה דקדושת העיר ובית לא בטלו אלא שא"א לאוכלו כיון שאין מזבח דאתקש לבכור א"כ לא קשיא כלל לרבינו ממה ששנינו במשנה אין מקדש ירקב וכ"כ מג"א תקס"א, ל"נ דרמב"ם ס"ל כתוס' מכות דף י"ט דאפי' למ"ד קידשה לע"ל בכור ומעשר לא מתאכלי ודברי רמב"ם שרירן ע"ש, עי' יעב"ץ בסוף הספר לחם שמים, וכפות תמרים סוכה ל"ד מאריך בו:

תיו"ט עדיות פ"ח, כתב לתרץ קושי' כ"מ, דס"ל דכבוש הגוים אתא ומבטל כבוש ישראל משא"כ בחזקה שהחזיקו מיד מלך פרס שנתן להם רשיון להחזיק בה לא אתא כיבוש ומבטל לחזקה שהיתה מדעת הנותן, ואין להשיב מנתינת השי"ת שנתנה לישראל בראשונה, שיש להשיב, שכמו שהשי"ת נתן לישראל הארץ כך נבאו נביאיו שיעלה המחריבים ויטלו מהם וכן נבאו על כרש מלך פרס שיחזירה אבל על לקיחתה מידינו לא מצינו בה נבואה בפירוש ולפיכך שלא כדין נטלה מידינו ואין קרקע נגזלת כנ"ל לישב רמב"ם עכ"ל ועי' במלא רועים כעין זה:

ח"ס סי' רל"ג כתב לישב, דנ"נ וכורש שעפ"י ה' כבשו א"י נ"נ מישראל וכורש מבלשטצר והנביא קרא להם בגרון הוראת שעה היתה ולהם נקנה בכבוש ונתבטלה קדושתה ע"י כיבוש העמים, אך החזקה של עזרא מכורש מלך פרס מי מרמי ליה מיניה דכורש כי מה שכבשוהו ממנו והעכום מישראל אע"ג שהמה ד' חיות שראה דניאל לא ניתן להם רשות לכבוש ולא נשלחו מאת הקב"ה ולא קנה בכיבושיו ונשאר החזקה שהחזיקנו כורש בתקפו, זה נ"ל לדעת רמב"ם ז"ל, ואולי יטעון ראב"ד הא כתיב ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו פריצים נתחללה בקדושתה ע"ש:

בתשובת מקום שמואל סי' ל"ז כתב השי"ת הבטיח לאבותינו לתת לנו הארץ בתנאי שישמרו מצות ה' שנאמר ויתן להם ארצות וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, וא"כ ישראל במקדש ראשון שביטלו התנאי דאמרי' ביומא ט' מפני מה חרב מקדש ראשון שהי' בהם ע"ז וג"ע, א"כ נתבטל התנאי נתבטל גם המעשה דהכיבוש והחזקה כשנלקחה הארץ מידינו דכדין נטלו ומש"ה נפטרה ממעשרות ומשביעית שהרי אינו מא"י דלא לנו הוא, אבל במקדש שני הי' עוסקין בתורה ובמצות וג"ח ולא נחרבה אלא מפני שנאת חכם אף שעבירה חמורה עד שנחרב הבית בעבורה, מ"מ נתקיים התנאי ששמרו חוקי ה' ומצותיו ינצורו מהכרח שיתקיים גם המעשה שיהי' הארץ לנו דשלא כדין נטלו האומות מאתנו וקרקע אינה נגזלת ומש"ה חייב במעשרות ע"ש:

מלא רועים אות ח' כתב על ראב"ד קשה טובא דהא ר' יוחנן קאמר המעלה חייב דס"ל קידשה לע"ל וקי"ל כר"י וכן פסק רמב"ם פי"ט ממעשה קרבנות ולא השיגו ראב"ד ש"מ דכוותי' ס"ל ואיך אפשר לומר דקדושת הבית בטיל:

פי"ב משמיטה הלכה ט"ו, אין סומכין אלא על חומה מוקפת בשעת כיבוש הארץ כיצד עיר שלא הי' מוקפת חומה בשעת שכבש יהושע את הארץ אע"פ שמוקפת עתה הרי היא כבתי חצרים, ועיר שהי' מוקפת חומה בימי יהושע אע"פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת, וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהי' בימי יהושע