עט סופר חלק ג קלד

מלא רועים אות ז' קדושה ראשונה לא קידשה לע"ל יש מקום לטעות דס"ל קדושה שנייה קדשה אך זה א"א דא"כ האיך פוטר בזמן הזה כיון דשנייה קדשה הרי הוא מעלה בחוץ ע"כ צ"ל דס"ל אף שנייה לא קידשה ע"ב:

שם דף ס' ר' ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מע"ש לירושלים ויאכלנו בזמן הזה [דקסבר קדושת ארץ לא בטלה וצריכה הפרשת מעשרות מה"ת וקאמר יכול יאכלנו עכשיו בירושלים בלא פדיון] ת"ל והבאתם שמה עולותיכם מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית ע"ש, ועי' דף קי"ט א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה [דכל ימי נוב וגבעון הי' הארון בקרית יערים כ' שנה] מעשר נמי לא הוו ע"ש:

יומא ס"ב, אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה תוס' תימא דאר"י זבחי' ק"ז המעלה בזה"ז בחוץ חייב ואמאי הא אינו ראוי אל פתח אוהל מועד כיון דנהרס המזבח, וי"ל דמיירי שבנה המזבח במקומו והעלה בחוץ דס"ל קדשה לע"ל:

כתובות קי"א, הכל מעלין לא"י וכו' תוס' אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים והי' אומר רבי' חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויים בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם, עי' ח"ס רל"ו:

נדה דף מ"ו וסבר ר"י תרומה בזמן הזה דרבנן והתניא אשר ישבו אבותיך וירשתה ירושה ראשונה ושניה יש להן שלישית אין להן ר"י תני לה ולא סבר לה אר"ה וכו' אפי' למ"ד תרומה בזה"ז דרבנן חלה דאוריי' שהרי שבע שכבשו ושבע שחלקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר ואמינא להו אנא אפי' למ"ד תרומה בזה"ז דאוריי' חלה דרבנן דתנן בבואכם בביאת כולכם ולא בביאת מקצתם וכי אסקינהו עזרא לא כולהו סלוק:

שמ"ק ב"מ דף כ"ה, אין מחללין על פירות בזה"ז משום דהוי להו כבהמה טמאה הואיל ואין ראוין ליאכל בירושלים בזה"ז או משום דלא קידשה לע"ל או משום דאין מזבח כדאמר בתמורה ועי' תוס' תמורה דף כ"ו הקשו למ"ד מקריבין אע"פ שאין בית, וא"ת דהא ליכא מזבח ע"ש:

מכות דף י"ט תוס' ואי סבר דלא קידשה אפי' בכור נמי תבעי, וא"ת אי לא קידשה א"כ לא משכחת להו מעשר דקדושת ארץ בטלה, וי"ל דודאי קדושת בית לא קידשה אבל קדושת הארץ קידשה לע"ל לענין מעשרות אבל קשה דאי לא קידשה קדושת הבית לעולם א"כ במות מותרת דהא בהא תלי' כדמוכח במגילה דף י' א"כ יבא מעשר שני ויהא נאכל בכל ערי ישראל וכו' וטעמא הבכור לאו משום קדושת ארץ אלא משום דאתקש בשרו לדמו דבעי שיהי' מזבח קיים בשעת אכילת בשרו הילכך כל כמה דילפי' דבכור לא מיתאכיל מעשר נמי לא מתאכיל בלא פדיון יע"ש:

ע"ז דף י"ג תוס' ד"ה ונשחטיה, פ"ה ואי משום שחיטה חוץ מקדשי בה"ב לא מיחייב, משמע דלא איירי הכא אלא בקדשי בה"ב וקשיא דא"כ כי משני רבא מפני שנראה כמטיל מום בקדשי בה"ב מאי מטיל מום איכא, לכך פי' ר"י דבקדשי מזבח איירי ובזמן הזה אין חייב שוחט חוץ מאחר שאינו ראוי לביאת פתח אוהל מועד מידי דהוה אשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור ועי' בתשובת אמרי אש יו"ד סי' קי"א שהקשה מתוס' על אחרונים שכתבו בבכור בזה"ז יש בו איסר כרת, וצ"ע איזה איסר כרת יש רק לאו יש בו לא תוכל לאכול וכו' ואין כוונת התוס' לומר דהאידנא פטור משום דאין דלתות להיכל וא"א לפותחן דאדרבה עתה כפתיחה דמי דהרי מקריבין אע"פ שאין בית אבל כוונת תוס' משום דאין בית בעוה"ר ואפי' מזבח שנפגום פסול ומכ"ש אם נהרס ואיננו וכשעלו בני גולה בנו מזבח עפ"י הנביאים ובכה"ג אר"י מקריבין אעפ"י שאין בית אבל אם אין מזבח א"א להקריב ואע"ג דאפשר לבנות מ"מ מחוסר מעשה הוא [א"ה עי' תוס' זבחים נ"ט] וגם בכורות ח"ל אפי' בזמן בהמ"ק קיים אין חייב על שחיטתו חוץ גם לגאונים שהכריחו מש"ס דבח"ל נוהג קידש בכור היינו לקדש אבל מודו דלא קרב כדאי' בכורות כ"ג דס"ל רע"ק הכי ע"ש ועי' חתן סופר ח"ב שער הקרבנות ועי' ט"א מגילה דף יו"ד:

קידושין דף ע"א, א"ר יוחנן היכלא בידינו הוא [שבועה בהיכלו של מקום] וכתב המקנה, מהרש"א בח"א כתב דס"ל כמ"ד בפ"ק מגילה דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לע"ל, ואין זה מוכרחת הא איתא בנדרים דאם אמר כאימרא כדירים הוי נדר אלמא אע"ג דהשתא אין קרבן לפניו כיון דנודר בקרבן הוי נדר ה"נ בהיכל שהי' קודש בשעתא ג"כ הו"ל שבועה וילקוט הרועים מתקשה במהרש"א דכתב ר"י ס"ל כמ"ד קידשה לע"ל, הלא בהדי' בזבחים ק"ז סובר כן:

זבחים דף קי"ט, ת"ר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים דברי ר"י, רש"א מנוחה זו ירושלים נחלה זו שילה תנא דב"י זו וזו שילה פרש"י ואפ"ה יש היתר בתריה דקסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל, ובקדושת ירושלים גופה ס"ל דיש אחריה היתר כדאמרי' במגילה שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה, ופנ"י במגילה דף יו"ד מתקשה דהא הכא במגילה משמע דטעמא דמ"ד שמקריבין משום דסבר מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים ואית נמי היקישא משמע דבלא"ה מסברא יש לומר דקדושה ראשונה קידשה לע"ל וא"כ למ"ד זו וזו שילה