עט סופר חלק ג קכ

בזה, וכ"מ מביא הורה רבינו שמחה על מי חלב שנפלו לתוך תבשיל של בשר וצוה להוסיף מים עד שיבטלו מי חלב בששים דמי חלב מדרבנן, ומביא הג"מ דיי"נ שנאסר ע"י כח עכו"ם אין מבטלין אותו לכתחילה דהוי כאלו יש עיקר בתורה כיון דכתיב ישתו יין נסיכם, מיהו לפי אמת מפשט דברי רבינו נראה שכל שאינם איסורי תורה ממש מותר לבטל איסור לכתחילה ע"ש שמביא הגהו' מרדכי רק בדבר שאין לו שורש דאוריי' וראיה שרמב"ם לא נקיט חצי שיעור ופלא גדול כמובן כי רמב"ם פסק ח"ש אסור מה"ת:

מל"מ מביא תוס' בכורות דף כ"ג סבר דהא דקי"ל דהמבטל איסור במזיד אסור ובשוגג מותר כסבור שמותר לבטל חשוב שוגג, ועי' רמב"ם פ"ה מתרומות הלכה ח' אין תורמין וכו' אבל אם ידע ושגג שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הרי הוא כמזיד ונראה שדין זה סותר למ"ש תוספות ועי' ט"ז צ"ט שלא הזכיר רמב"ם וכ"נ:

פי"ג מתרומות הלכה י' סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונפלו חולין אחרי' עד שהוסיפו על מאה אם בשוגג ה"ז עולה במאה ואחד ואם במזיד הרי הכל מדומע שאין מבטלין איסורי תורה לכתחילה, תרומות ח"ל מותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו [משמט כר"ש דוקא לכהן ולא לזר ודו"ק]:

המחבר בסי' צ"ט, פסק כרמב"ם דאיסר דרבנן מרבה עליו וכו' אבל לערבם בידים אסור, ורמ"א פסק כרא"ש דאסור לבטל או להוסיף באיסר דרבנן, וש"ך הקשה כאן פסק המחבר באיסר דרבנן מותר להוסיף ולבטל ובאו"ח תרע"ז במותר שמן שבנר שנתערב ואין ששים לבטלו י"א שאין להוסיף עליו ולבטל והרי חנוכה דרבנן, ומג"א תי' משום דהוי דשיל"מ לכך החמיר:

טא"ח תנ"ג שמותר לטחון החיטים מבוקעי' ואין כאן מבטלין איסר לכתחילה שאין כוונתו לבטל והקשה פר"ח למה ליה האי טעמא תיפק ליה דאינו מבטל איסור אלא היתר דהשתא כולי היתרי הוא כמש"כ ר"ן בג"ה בשם רא"ה דיבש ביבש שנתבטל ברוב כשבא לבשלו מותר להרבות עליו לבטלו בששים ואין כאן משום מבטל איסר לכתחילה כיון דכל אחד ואחד בפני עצמו מותר ופסק המחבר ק"ט וי"ל דכיון שהוא מערבו לבטלו כדי שיאכל בפסח הרי הוא כמבטל איסור לכתחילה, דאלת"ה וכי מותר לערב חמץ בששים קודם פסח לאכלו בתוך פסח והנה תשובת רשב"א פליג על הטור אף שאין מכוין לבטל אפ"ה מקרי מבטל איסר מיהו מש"כ רמ"א קט"ו בחמאה של עכו"ם מותר לבשל לכתחילה כדי שילכו צחצוחי של חלב וכן מש"כ המחבר בסי' פ"ד בדבש שנפלו בו נמלים וביאר הב"י משום שאין כוונתו לבטל ולא שום אדם יחלק בדבר שמאחר שאינה נהנה מן האיסור אלא רוצה להפריד האיסור מן ההיתר כדי לאכול ההיתר הרי אין כאן מבטל האיסר דאלת"ה האיך התירה התורה להגעיל אלא ע"כ לומר כמש"כ הר"ן כיון שמתכוין להכשיר הכלי ואינו נהנה מאיסור שרי וה"נ דכוותי', גדולה מזו מצאתי ברע"ב תרומה פ"ד תאנים שחורות מעלות את הלבנות פי' שכולן מצטרפים לבטלן לפי שאם הי' רוצה הי' דורסן ומערבן הכל ביחד, וביאר בתיו"ט דאף כי אין מבטלין איסור לכתחילה, ה"מ להרבות בהיתר כדי לבטל האיסור, אבל כה"ג שאינו מרבה היתר אלא משנה האיסור מכמות שהי' ש"ד ע"ד:

ט"ז באו"ח סי' תרכ"ו גבי שישפיל הענפים של אילן ויערבם בסכך הקשו הא אין מבטלין וכו' ותי' הב"ח בשם מרדכי דקודם יו"ט שאינו איסור עדיין, ועוד אין מבטלין הוא דרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצוה ללה"נ, וכתב הט"ז מזה למדנו בתערובות חמץ קודם פסח בלח בלח ואין ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהוא קודם האיסור אבל מג"א כתב בשם הר"ן אע"ג דאיסור שיכול להסירו אינו בטל מ"מ הכא אגמרי למשה בפלגא סגי דפרוץ כעומד מותר אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא א"כ אין כאן מבטל איסור עכ"ל, מרי"ט בי"ד סי' ח"י כשנתערב היתר בהיתר לא מקרי מבטל איסור:

מג"א בסי' תמ"ז מביא צ"צ סי' פ' יין לבן שהוכה מראיתו ומשימים לתוכו חלב בהמה וחלב חטה פחות מששים אסור דגזרי' שמא יבא לשתות ממנו עם בשר או בפסח ואע"פ שנתבטל בששים הו"ל מבטל איסור לכתחילה עכ"ל וכתב מג"א כיון שאין כוונתו לערבו כדי לשתותו בפסח או עם בשר א"כ לא הוי מבטל איסור דאין כוונתו אלא לתקן היין כמו דבש בסי' פ"ד ומנחת יעקב כלל ס' כתב שאני גבי דבש שאינו חפץ בתולעים ובטעמם משא"כ כאן הוא חפץ חלב עצמו להשים תוך היין א"כ שפיר מקרי מבטל איסר ע"ש ועי' נב"י ח"ב סי' מ"ו וח"ר סי' כ"ו שמחדש רק אם כבר נתערב אלא שעדיין לא נתבטל והוא עושה איזה דבר עי"ז מתבטל בזה אזלי' בהר הכוונה שאם הכוונה לבטל אסור ואם הכוונה לדבר אחר מותר כמו בחיטים שיש בהם מבוקעים שמותר לטחון אף שעי"ז מתבטלים מ"מ הכוונה רק לטחון לעשות קמח אבל אסור לערב חיטים מבוקעים בידים כדי לטחון ע"ש בזה נדחה דברי מג"א ונתקיימו דברי הצמח צדק ועי' שמן רוקח סי' י"ד כתב ג"כ בדבש כבר מעורב אבל לערב לכתחילה אין משם ראיה ע"ב:

פלתי צ"ט ס"ק ד' כתב דעת ראב"ד דהוי דאוריי' ויש להבין כיון דזרוע נותן טעם באיל הוי איסור דאוריי' וחדוש הוא דשוי' התורה בזרוע בשילה א"כ איך התירו לבשל בקדירה של חטאת שלמים דמ"ש זרוע עם איל ומ"ש