עט סופר חלק ג קיג

בחזקתיה או בחזקת אבהתיה לגמרי לסמוך בדבר לעשות מעשה לכתחילה אלא דשבקינן ליה אמאי דאיתחזק עד השתא ואי הוי אכיל אפי' תרומה דאוריי' לא מחתינין ליה מינה אבל אין משיאין בתו ואלמנתו לכהונה לכתחלה וה"ה נמי שאין מניחין אותו להקריב ע"ג מזבח שכיון שיש פסול דהאיך אין מניחין בתו להנשא לכהונה ומניחין אותו להקריב קרבן והיינו דפרכינן הכא סמוך אהני דנהי דכל כי האי גונא קאי אחזקיה ולא מפקינן איתתא מתותי גברא וגבי ממונא קאי בחזקתיה מ"מ אינו כשר גמור ואין עושין בה מעשה הכשר לכתחילה להשיא בתו לכהונה ולא להניחו לעבוד עבודה והאיך הניחו לינאי לעבוד:

ר"ן בכתובות כתב מדאמרי' הבא עליה באשם תלוי קאי, איכא מאן דבעי לאוכיח דהלכתא כי האי לישנא דאמרי' ביבמות תרי ותרי ספיקא דאוריי' ולא אמרי' אוקי מילתא אחזקה ומש"ה בא עליה אשם תלוי אבל לההוא לישנא דאמרי' התם אוקי מלתא אחזקה לא משכחת לה דליקום הבא עליה עליה באשם תלוי דאי הוה קיימא בחזקת אשת איש הבא עליה בחטאת קאי והא ודאי ליתא דמסקנא דשמעתא דיבמות סלקא תרי ותרי ספיקא דרבנן משום דאמרי' אוקי אתתא אחזקה ושמעתין לא קשיא בדין הוא דלימא הבא עליה בחטאת קאי אלא נקוט לרווחא דמילתא לומר שאפי' למ"ד דמקל טפי הבא עליה באשם תלוי קאי ע"ש ושעה"מ מביא שמהח"ש תמה עליו דאכתי קשה דמאי משני בנשאת לאחד מעדיה מ"מ קשה לפום מסקנא תרי ותרי ספיקא דרבנן והבא עליה בחטאת קאי אפי' נשאת לאחד מעדיה ע"ש וכתב לישב שר"ן כתב לעיל בשלשה שישבו לקיים השטר היכא שאין צריך להוציא מיד המוחזק מדינא אוקי אחזקה מה שדחה בההיא דהכא סברת האומרי' תרי ותרי ספיקא דאוריי' היינו משום דאינהו ז"ל ס"ל דאפי' היכי שאין אנו צריכין להוציא כלום מיד המוחזק כגון שנים שאמרו נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא אמרי' אוקמי אחזקת פנויה אלא ספק דאוריי' הוה והבא עליה באשם תלוי קאי ובעו לאוכיח כן ממה דפריך בגמרא הבא עליה באשם תלוי קאי ול"ק הבא עליה בחטאת קאי דאוקמי אחזקת אשת איש שהרי מה שאנו אומרים שחייב חטאת מכח חזקת א"א אין אנו מוציאין אותה מבעלה מכח חזקה זה דבלא"ה הרי הוא חייב להוציאה משום ספק אשת איש וחזקת הלזו לא תוסיף תת כחה להוציאה מבעלה וכיון שכן הו"ל למימר דבחטאת קאי דאוקמי אחזקתה כיון דאין אנו מוציאין כלום מיד המוחזק בכח חזקה זאת ואהא הוא שדחה ר"ן דבריהם מכח מסקנא ביבמות תרי ותרי ספיקא דרבנן ומדאוריי' אוקמי אחזקה כל שאין צרך להוציא בלום מיד המוחזק וא"כ הכי נמי הבא עליה בחטאת קאי אלא לרוחא דמילתא נקיט, ומעתה אין מקום לקושי' מהרח"ש דלמסקנא דמילתא לא קשה להר"ן משום דכל שאנו באים להוציא מבעלה מכח אשת איש לא אמרי' אוקי תרי וכו':

שעה"מ שם מביא רבינו ירוחם שכתב הלך בעלה למד"ה ואמרו לה שמת בנה ואח"כ בעלה ונתיבמה ואח"כ אמרה לה בהיפך תצא והולד ממזר ודוקא שבא ע"א תחילה ואח"כ באו שנים. אבל באו שנים תחלה לא תצא ולא דמי לשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת דנשאת ואח"כ באו עדים תצא דהתם דאיתחזק איסורא דא"א והכא לא איתחזק איסורא דאשת אח אם מת הבן תחילה פקעה ליה חזקת איסור אשת אח ע"ש:

ראב"ן פ' אשה רבה כתב הא דמתרץ אביי פ' ד' אחין וכולן שהי' בהן קדושין או גירושין בספק דתרי ותרי ספקא דרבנן והקשה ר' משה הא אמר אביי בינאי מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואי שני כיתות ספקא דרבנן נימא אוקי לאשה דלא אשתבאי אינה קושיא ביבמות מיירי שבאו שנים ואמרו קרוב לה נפל הגט ולא הספיקו להתיר הצרה עד שבאו שנים ואמרו קרוב לו נפל דכיון דתרווייהו הכיתות אתו קודם גמר דין הרי מכחישות זה את זה ואין כאן עדות וגבי ינאי באו שנים ואמרו דאמו נשבית קודם שנולד ינאי והוי ליה בן חללה ופסקו עדים שאתה בן חללה ואח"כ באו עדים שלא נשבית ולהכי לא אמרי' אוקי תרי שהרי כבר יצתה מחזקת כשרות ע"פ הראשונים עכ"ל עי' כסף נבחר:

כריתות דף כ"ד, אר"י אמר רב מודים חכמים לר"מ באשם תלוי שהוזמו עדיו דיצא וירעה בעדר וכו' מתיב רבא שור הנסקל אינו כן אם עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר ה"ד אלימא דאתי בי תרי אמרי הרג ובי תרי אמרי לא הרג מאי חזית דציית לבתראי ציית לקמאי אלא לאו בעדי הזמה ודכוותי' גבי אשם תלוי בעדי הזמה ופליג:

תוס' אם עד שלא נסקל, וא"ת מאי פריך והא אמרי' בסנהדרין דף ט"ו כמיתת בעלים כך מיתת השור וכיון דאין הבעלים נהרגים בעדות מוכחשת השור לא יהרג וכו', וי"ל דמייתי ליה משום סיפא דקתני משנסקל מותר בהנאה אמאי לא ציית לקמאי לאוסרו בהנאה אלא לאו בעדי הזמה ע"ש:

דברי אמת קונטרס ח' סימן ב', הקשה לשיטת תרי ותרי ספיקא דרבנן ומדאוריי' אזלינן בתר חזקה מאי פריך אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי השור אחזקתו שהי' בחזקת היתר הנאה, אלא ודאי תרי ותרי ספקא דאוריי' ולהכי פריך היכי קתני מותר בהנאה, ועל ר"י בר ברוך תלונתו שחלק בין כשהשנים שמעידין תחלה הם מוציאין אותו מחזקתו אז לא אזלי' בתר החזקה אמאי לא נסתייע מהאי