עט סופר חלק ג קי
Et Sofer part 3 110 · עט סופר חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →קשה בכל גווני ונראה דלק"מ דמבואר ביבמות דאפי' היכי דזרק לה בודאי גט חשבי' לה עדיין בחזקת א"א וע"כ הא דכתבו תוס' לקמן בזרק דליכא למימר אוקמי אחזקה היינו מדרבנן אמרי' כיון דודאי זרק החזקה כמאן דליתי וספיקי דרבנן הוא אבל מה"ת החזקה בתוקפה עדיין אע"ג דודאי זרק ושפיר הקשה תוס' דנוקמה אחזקה ע"ש:
שמ"ק כתב הבא עליה באשם תלוי פי' אי אמרי' דמשנשאת לא תצא דכיון דתרי ותרי נינהו הוה ליה כשתי חתיכות אחת של שומן ואחת של חלב ואינו יודע איזה מהן של חלב ואכל אחד מהן יש לו להביא אשם תלוי על הספק ואפי' אכלו במזיד, והכא נמי עומד בכל ביאה וביאה באשם תלוי שאינו יודע איזו כת מהם מעידה אמת עכ"ל, הנה ח"ס ח"מ סי' כ"ט מחדש וכתב לענ"ד, דמי שאכל חתיכה שהי' ספק חלב וספק שומן אין חילוק בין ידע שהי' בו ספק ואכלו ובין טעה וסבר שהוא ודאי שומן, לעולם מייתי אשם תלוי אעפ"י שהזיד לאכול ספיקא דאוריי' ולכשנודע לו שהי' ודאי חלב מייתי חטאת דלעולם שוגג הי' שסמך עצמו על דעתו עכ"ל ורבים מתמיהים שרש"י כריתות י"ז כתב בפירש להיפך, ועי' מחנה חיים ח"ג על א"ע בסוף הספר שכתב לישב, והנה מבואר בשמ"ק כח"ס, ועי' רש"י גיטין דף ע"ג ע"ב רי"א מגורשת ואינה מגורשת ודו"ק ועי' רע"ב ותוי"ט בכורים פ"ב בחלב כוי:
ת"ר שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה ה"ז לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה ה"ז לא תינשא ואם נשאת תצא, מ"ש רישא ומ"ש סיפא:
תוס' וא"ת שנא ושנא דרישא אית לן לאוקמא בחזקת פנוייה וסיפא בחזקת אשת איש, וי"ל כיון דלא מפליג בין באו עדים עד שלא נישאת לבאו עדים משנישאת ש"מ דלא ר"מ ב"ר יוסי היא אלא רבנן א"כ סיפא נמי אמאי תצא הא שמעינן להו דאמרי לא תצא וכתב מהרש"א צ"ע מאי קושיא דהא הך ברייתא אתיא בפשיטות ככ"ע ולא איירי בנישאת לאחד מעידיה, ובנתקדשה לא תצא דמוקמי' לה אחזקת פנויה, ובנתגרשה מוקמינן לה אחזקת א"א ואסורה לנושאה בחנק עכ"ל:
אמר אביי תרגמה בעד אחד, ע"א אומר נתקדשה וע"א אומר לא נתקדשה תרווייהו בפנויה קמסהדי והאי דקאמר נתקדשה הוי ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים סיפא ע"א אומר נתגרשה וע"א אומר לא נתגרשה תרווייהו בא"א קמסהדי והאי דקאמר נתגרשה הו"ל חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
תוס' תרווייהו בפנויה קמסהדי, תימא אמאי לא תינשא לכתחילה דהוה לן לאוקמי אחזקה וי"ל כגון שאנו יודעים שזרק לה קידושין ומספקא לן אי קרוב לו או קרוב לה והני ב' סהדי ח"א קרוב לו וח"א קרוב לה, דכיון דודאי זרק לה הקידושין לית לן למימר אוקמי אחזקה להתירה לכתחילה ע"ש:
דף כ"ו רשב"ג היינו ר"א וכו' אלא הב"ע דמחזיק לן באבוה דהאי כהן הוא ונפק עליה קלא דבן גרושה או בן חלוצה הוא ואחתיניה ואתא ע"א ואמר ידענא ביה דכהן הוא ואסקיניה ואתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתינוה ואתא ע"א ואמר ידענא ביה דכהן הוא וכ"ע מצטרפין לעדות וכו' רשב"ג סבר אנן אחתינן ליה ואנן מסקינן ליה ולזילותא דבי דינא לא חיישינן [פרש"י ואנן מסקינן ליה ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמיה אחזקיה קמייתא דאסקינן ע"פ עד אחד שהוא נאמן דהא אכתי אין עוררין דקול לאו עוררין הוא] ולמה כתב רש"י חזקיה קמייתא דאסקינן עפ"י עד ולא כתב משום חזקה דאבוהי, עי' ש"ש ש"ו פט"ז שכתב לישב קושי' תוס' על רש"י בינאי למה לא מהני חזקת האם לינאי ע"פ תוס' בבכורות ובחולין דף י"א בלוקח בהמה מניקה וכו' דאי אמרת אוקי הפרה בחזקת שלא ילדה אדרבה העמד ולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהי' חולין במעי אמו ע"ש ויבמות דף ס"ו בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדים תרומה מפני חלקו של עובר, משום דס"ל עובר במעי אמו זר הוא ע"ש א"כ ניחא דלא מהני חזקת האם לינאי כי אדרבה איכא חזקת זרות נגד חזקת האם והוא דכיון דבמעי אמו זר היה אוקי אחזקתיה דעדיין זר הוא בזה מיושב רמב"ם פ"כ מא"ב דאין ע"א נאמן להאכיל בתרומה דאוריי' ותמה ר"ן פ"ב בכתובות אמאי אינו נאמן דקי"ל ע"א נאמן באיסורין ע"ש לפ"ז ניחא היכא דאתחזק איסור אין ע"א נאמן וש"ך קכ"ז כתב בשיטת רמב"ם דע"א נאמן אפי' נגד חזקה אינו מוכרח על כן לא כתב רש"י חזקה דאבוהו משום יש כנגדו חזקת זרות במעי אמו, אבל חזקה שהי' לו בשעה שהעיד עליו העד הראשון שפיר הוי חזקה דהי' ודאי כהן מחמת שהוחזק לן בכהן ע"י העד ובתחלה הי' העד נאמן דנגד חזקת זרות יש לו חזקת אבוהו, ומש"ה אנן מסקינן ליה ע"י אותה חזקה:
תוס' אנן מסקינן ליה, ונראה לר"י דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומדרבנן החמירו דלא מוקמי' לה אחזקה והכא בתרומה דרבנן הקילו, ובעירובין דף ל"ה, הא דלא מוקמי' אחזקתה דלא ניטמאת, משום עירובי תחומין דאוריי' א"כ שאני התם דאיכא רעיתא דהרי נטמאת לפניך ובשנים אומרים מת ושנים אומרי' לא מת לא תצא ולא מוקמי' אחזקת א"א היינו משום דחזקה אשה דייקא ומינסבא מרעי לה לחזקת א"א וכו' ורבינו יצחק בר ברוך פי' דלא אמרי' בכל הני אוקמי אחזקה לפי שהשנים שמוציאים אותו