עט סופר חלק ג יא

פטורי שבת דאינו אלא איסור דרבנן, נראה מהכרח דס"ל דלא אמר ר"י ח"ש אסור מה"ת כי אם דוקא במאכלות איסורות דכיון דמכל חלב ילפי' לה מנ"ל לומר הכי בדבר שאינו מאיסורי אכילה, ונראה שזה דעת כ"מ בפ"ה מאיסורי מזבח שתמה על רמב"ם שכתב שאור ודבש אסורין לגבי מזבח בכל שהן שנאמר כל שאור וכו' דהאיך פסק כאביי ולא כרבא כו' ואם איתא דבשאר איסורין נמי שייך דין ח"ש אמאי לא תירץ דאסורין בכ"ש הוא מדין ח"ש, וכן כתב הרב לח"מ פי"ג ממעשה קרבנות דין י"ד ע"ש, הן אמת דראיתי לה"ה פ"א מגניבה דין ב' שעל מש"כ רמב"ם אסור לגנוב כ"ש דין תורה, כתב ודין פמש"פ כדין ח"ש באיסורין עכ"ל אלמא דס"ל בדעת רמב"ם דאפי' בשארי איסורין דין ח"ש, ועי' רמב"ם פ"א מגזילה אסור לגזול כ"ש דין תורה, הלכה וכתב הגוזל פמש"פ אע"פ שעבר אינו בתורת השבה ע"ש באריכות:

צל"ח ברכות דף מ"א כתב דקי"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת אמנם אם הוא שייך בכל שיעורי תורה או רק במאכלות, מצינו לענין ב"י פלוגתא בזה עי' מג"א תמ"ב ע"ש בדג"מ אבל עכ"פ מדרבנן אסור ח"ש בכל עניני שיעורין ע"ב, ואוהל דוד בברכות שם כתב לדידי קשה משבת דף קנ"ג מוליכו פחות פחות מד"א משמע דליכא איסור תורה, אולי יש לחלק דשאני האי דפחות מד"א דמיד שעמד מבטל עקירה ראשונה תו א"א להצטרף עכ"ל ולא זכיתי להבין, כי הקושיא האיך יתיר להתחיל לילך פחות מד"א הא חזי לאיצטרופי שילך עוד ולא יעמוד, אבל חותני הגאון ב"מ תשובת ריב"א, תירץ כיון שלא עשה עקירה ראשונה ע"מ לילך ד' אמות גם אם ילך אח"כ ד"א אינה עובר כאמר ר"י עוקר חפץ מזויות או לזויות אחר ואח"כ הויא פטור ודו"ק, אבל עי' בכפ"ת דף מ"ג שכתב הא דאמר ר"י המעביר חפץ כו' דוקא במוציא לרה"ר משום דמלאכת הוצאה מרה"י לר"ה ממשכן גמרי' כו' אבל העברה ד"א בר"ה חייב לא ילפי' ממשכן עי' שבת כ"ו הלכך חייב אפי' של עקירה ראשונה לא הי' להעבירן ד"א א"כ הדריה הקושיא למה פחות מד"א מותר ועי' לחם שמים פ"ק דשבת:

בית יצחק הלכות תפילין סי' יו"ד כתב מה שמותר לטלטל ב' אמות בר"ה ואינו אסור משום חזי' לאיצטרופי, וטעם הדבר נראה לי לפמ"ש ר"ן פרק כלל גדול, דד"א חשוב ברשותו ויותר מד"א חשוב כמוציא מרשות לרשות, ומעתה בפחות מד"א לא הוי שום הוצאה כי הכל ברשות אחד ע"ש, עוד כתב שם ראיה דבשאר איסורין שאינן מאכל ח"ש ל"ה רק איסור דרבנן, מזבחים צ"ה מעיל שנטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו, וקשה הרי המכניס כלי טמא למקדש לוקה והאיך מכניס פחות מכשיעור והרי חזי לאיצטרופי דאם מכניס עוד משהו יתחייב, ולדידן ח"ש אסור מה"ת איך פסק רמב"ם דין הנ"ל אלא ודאי דוקא באיסור אכילה כח"ג ע"ש, ולפי סברת שג"א בב"י אין ראיה כלל ודו"ק:

מנ"ח במלאכת הוצאה כתב גבי אסופי במחצה על מחצה כישראל מספק וצריך לשמור שבת ואיך ישבות גוי ששבת חייב, והיכן מקשין על אבות האיך שמרו את השבת כידוע, ואפשר לומר לרמב"ם דשיעורין לא נאמרו לב"נ לא מיבעיא לסוברים דבאיסור שבת ל"א ח"ש אסור מה"ת א"כ משכחת שעושה מלאכה הצריכה שיעור חצי שיעור, ואם הוא ב"נ לא ניתנה שיעורין ואם הוא ישראל לא עשה איסורו ואפי' לסוברים גם בשבת ח"ש אסור מה"ת, מ"מ נראה בכה"ג היכי שעושה לשם מצוה ח"ש אינו אסור כלל כיון עיקר הטעם שחזי' לאצטרופי ויעשה שיעור שלם וכאן בודאי לא יעשה יותר כיון שעושה רק כדי לקיים לצאת ידי מצוה:

שבת דף ע"ו המוציא תבן וכו' והמוצי' אוכלין כגרוגרת עי' בהג"ה אשר ודוקא כגרוגרת אבל פחות אין בו חיוב אבל מ"מ אסור מן התורה דחצי שיעור אסור מן התורה כדמשמע פ' בתרא דיומא ופלא והנה לשונו תמוה ד' כדמשמע פ"ב דיומא ובאמת הדין מבואר שם בפי' עי' בהגהות הגאון ר"ץ חיות:

פרט ז'. ח"ש בשבועה. רמב"ם פ"ד משביעות, מי שנשבע שלא יאכל היום כלום ואכל פחות מכזית פטור שאין אכילה פחותה מכזית, והרי הוא כאוכל ח"ש מנבלות וטרפות וכיוצא בהן, וכתב המל"מ נראה דס"ל כשם ח"ש אסור מה"ת בכל איסורים ה"נ בנשבע שלא יאכל אסור לאכול פחות מכשיעור ואני תמיה בדין זה בשלמא בשאר איסורים גזה"כ דהאוכל כשיעור ענש יענש ואם אכל פחות שלא יענש אבל יש איסורא בעלמא אך במי שנשבע שלא יאכל אי אמרת דסתם אכילה היא בכזית א"כ זה לא קיבל עליו שלא לאכול כי אם כזית ולמה יאסר בפחות מכזית, בשלמא לרל"ק דס"ל דח"ש הוא מדרבנן משום סייג אפשר דאף בשבועה נמי אסור מדרבנן לאכול פחות מכשיעור משום סייג, אבל לר"י דאית ליה דח"ש אסור מה"ת בנשבע שלא יאכל מהי תיתי שיאסר בח"ש, שוב ראיתי בר"ן בחידושיו לשביעות שכתב כדברים אלה כו' שוב ראיתי ר"ן בפ"ג דשבועות שחזר בו ממ"ש בחידושיו מדאמרי' ביומא דטעמי דר"י משום דחזי לאיצטרופי ובשבועות נמי אעפ"י שאין בכלל דבריו אלא שיעור שלם ה"מ למלקות ולקרבן אבל כיון דחזי' לאיצטרופי ולהשלימה לכזית איסורא מי' איכא, אע"ג דהתם ביומא בריבוי דכל חלב מייתינן ח"ש הא ודאי האי רבוייא לא כתיב אלא גבי חלב ואפ"ה ילפי' מיניה לכל אסורין משום דפשיטא לן דלא אסריה רחמנא אלא משום דחזי לאיצטרופי ולמה לא יהי' דין