עט סופר חלק ג קח

לכשר ולא דמי כלל לשאר ספק דשפיר לדברי המכשיר וכו' משא"כ בהנ"ל:

פרט ב' כתובות דף כ"א, א"ר אבא אר"ה אמר רב שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערער על אחד מהן עד שלא חתמו מעידין עליו וחותם משחתמו אין מעידין עליו וחותם [הוו להו נוגעין בעדות שגנאי להם שישבו עם פסול בדין] ערער דמאי אי ערער דגזלנותא תרי ותרי נינהו [כי אמרו לא גזל היו להו תרי ותרי ולא מתכשר בהכי]:

תוס' וקשה דהכא אליבא דר"ה קיימינן דאית ליה דזו באה בפני עצמה ומעידה דאית לן למימר אוקי גברא אחזקתיה ע"ש לענ"ד לישב שרמב"ם פ"ז מיסודי התורה כתב שנצטוונו לחתוך את הדין עפ"י שנים עדים כשרים ואע"פ שאפשר שהעידו בשקר הואיל וכשרים הם אצלינו מעמידין אותן על כשרותן עכ"ל וחזקת כשרות מצד רוב בני כשרים הם עי' פנ"י גיטין דף י"ז ותב"ש סי' כ"ט כתב במים במוח דאתרע רובא, רוב בהמות כשירות אץ להם מים במוח כלל והא מדאית ליה מים במוחו הרי אינו מהרוב הבריאות אתרע רובא ע"ש, וכן בעדים רוב כשרים אבל כיון שיש ב' עדים שהעידו שהוא גזלן יצא מרוב כשרים ואין ראוי עוד להיות עד, אבל בב' כיתות מכחישים זה את זה שלא העיד עליהם רק הכחשה ממילא הוא סבר ר"ה כל כת כשר להעיד אוקמי' אחזקה ולא איתרע הרוב:

רי"ף אר"ה אמר רב שלשה וכו' וערער דגזלנותא נמי לא אמרן אלא דקא מסהדי תרי דגזלנא הוא ואתו תרי ומסהדי דהדר בתשובה דלא קמכחשי להנך אבל אי אתו תרי ואמרי לאו גזלנא הוא דמכחשי להנך לא חתים כלל דהוו להו תרי לבהדי תרי והוה ליה גברא ספק פסיל הילכך לא מחתמינן ליה כלל דלא מפקינן ממונא אפומיה וראיה לדבר הא דת"ר שנים שהי' חתומים על השטר ומתו ובאו שנים ואמרו כתב ידם הוא אבל אנוסים הי' וכו' ומקשינן ומגביהן ביה אמאי תרי ותרי נינהו אלמא לא אמרי' אוקי גברא אחזקיה ומפקינן ממונא אפומיה עכ"ל:

ובעה"מ תרי ותרי נינהו פי' ואפי' משחתמו אמאי אין מעידין הא איכא למימר אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי גברא אחזקה דכשרות, ואין להקשות מהא דת"ר שנים שהי' חתומים על השטר ומקשינן ומגביה ביה אמאי תרי ותרי נינהו, דהתם לאו אגופייהו דעידי השטר באו אלו להעיד שהרי מתו אלא על השטר הם באים להעיד שפסול הילכך תרי ותרי נינהו ולא מגבינן ביה אבל הכא שעל גופו של הדיין מעידין הוו להו תרי ותרי ואוקי גברא אחזקה דכשרות ע"ש:

ר"ן כתב, מש"כ רבינו חננאל ז"ל דמאי דפרכינן אילימא ערער דגזלנותא תרי ותרי נינהו דהכי קאמר אפי' משחתמו אמאי אין מעידין עליו נימא אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי גברא אחזקתיה חלוק עליו רב אלפסי ונראה שהוא מפרש כרש"י וארישא קאי דעד שלא חתמו פרכינן ואמאי מעידין עליו וחותם דהא איכא למימר אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ואע"ג דאיכא למימר נמי אוקי גברא אחזקתו חזקה דממונא אלימא טפי ואפי' לא מכרעה מילתא אית לן למימר דממונא היכא דקאי ליקים, וא"ת והא אמרי' ב' כיתי' המכחישות זו באה בפני עצמה ומעידה אלמא אע"ג דפסלי אהדדי מוקמי' להו אחזקתיה אפי' לאפוקי ממונא י"ל דהא דאמרי' מאי חזית דסמכה אהני סמוך אהני ולא מהניא ליה חזקה קמייתא היינו כי הכא שיש לנו לדון בבת אחת על שני עדיות ומש"ה כל תרי ותרי לא מכשירין ליה דמאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני אבל בשתי כיתות המכחישות זו את זו כשבאה כל אחת בפני עצמה אין אנו צריכין לדין אלא עליה וכיון שהי' אחד מהן כשרה בודאי על כל אחת שבאה לפנינו בפני עצמה אמרי' שזו היא הכשרה ומפקינן ממונא אפומא וכו' ועוד ראיה מיבמות דף צ"ג אשה שהלך בעלה וכו' ואקשי' מאי חזית דסמכת אהני סמיך אהני ולא תצא ועוד ממזר ספק ממזר הוא, ואי אמרת אוקי תרי להדיא תרי ואוקי אתתא אחזקתה הכא דין הוא שתצא שהרי חזקת' לשוק והולד ממזר גמור, אלא ש"מ דלא אמרי' אוקי תרי ואוקי אתתא אחזקה להוציא מבעלה באומר ברי לי שמותרת היא, כ"ש דליכא למימר אוקמא אחזקה לאפוקי ממונא, אבל היכא שאין צריך להוציא כלום מיד המוחזק משמע דמדינא אית לן למימר אוקמי אחזקה כיון שאין אנו צריכין להוציא כלום מתחת המוחזק ע"ש:

רשב"א כתב מסייע לה להאי סברא דר"ח ז"ל מב"ב שני כיתי עדים וכו' זו באה בפני עצמה ומעידה משום דאוקי גברא על חזקה ומפקינן ממונא אפומייהו אלמא האי חזקה דאוקי גברא בחזקת כשר עדיפא מאידך דאוקי ממוניה בחזקת מריה ולא תימא ה"מ במוחזק לנו בחזקת כשר אבל גברא דלא ידע לא דכל ישראל בחזקת כשרים ולא בחזקת גזלנים והך סייעתא ליתא דשאני התם כיון שבאו זה אחר זה דמי לשני שבילין ששניהם טהורים ואע"ג דלאפוקי הוא כיון שבאים זא"ז כשרים שאין הכחשתם פסול ברור שאפי' באותו עדות קי"ל נהי דאתכחש באכילתה באבתא מי אתכחש' אבל שני עדים שבאו לפנינו על אחד ודאי פסלה לה אפומייהו דהני כי היכי דלא ליפוק ממוניה אפומייהו דהא בספק יוצא דינו מלפנינו ודברי רי"ף עיקר דלעולם הך חזקה דממונא בחזקת מריה מכרעא טפי שהיא שב וא"ת ע"ש: