עט סופר חלק א פג

בתוס' רבא אמר חייב, לא דמי לאופה מיו"ט לחול דפטרינן מטעם הואיל ומקלעי אורחים ונימא ה"נ הואיל ופטר ליה אתינוק פטור נמי אדגים, דהתם הוא דאפיותי חזייה לצורך יו"ט אבל הכא צידת דגים לא חזיא לשבת, וצ"ק כתב תמיה לי על דבריהם דאפי' אי הוי דמי לאופה לא קשה מידי, דהתם רבה קאמר דפטרינן מטעם הואיל דהיא בר פלוגתא דרבא דהכא, אבל רבא ס"ל כר"ח דהתם דליקה דלא אחרי' הואיל ועי' במקנה כלל ל"ט פרט א' מש"כ לישב קושי' תוס':

שבת דף קל"ז, מתני' מי שהי' לו שני תינוקות אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר שבת בשבת חייב, אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת ר"א מחייב חטאת ור"י פוטר וכו' ארשב"א לא נחלקו ריא ור"י על מי שהי' לו ב' תינוקות אחד למול בשבת ואחד לאחר שבת ושכח ומל את של אחר שבת בשבת שהוא חייב, אע"ג דטריד במצוה וטעה בה כיון דלאו מצוה שעדיין לא הגיע זמנו לחול חייב] על מה נחלקו על מי שהי' לו אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל של ע"ש בשבת שר"א מחייב חטאת ור"י פוטר, ושניהם לא למדוה אלא מע"ז [שהוקשה כל חטאות שבתורה לחטאת ע"ז דכתיב תורה אחת יהי' לכם בפ' שלח לך אנשים גבי קרבן ע"ז] ר"א סבר כע"ז מה ע"ז אמר רחמנא לא תעבוד וכי עביד חייב ה"נ לא שנא, ור"י התם דלאו מצוה, הכא מצוה וכו':

פרט ד'. אסדר הקושי' בסוגי' דכאן. א במגן אבות בסוגי' דף ע"ה הצד צבי כתב קשה בהך תינוקות דטעה ומל של אחר שבת בשבת דה"ל נמול בשביעי דצריך להטיף ממנו דם ברית בשמונה וא"כ ליכא תקין מצוה כלל, וה"ל מקלקל וגם מתעסק ואפ"ה חייב, דז"א דניהי דתיקון מצוה ליכא מ"מ תיקון גברא איכא דהולד שנימל תוך שמונה שוב אינו ערל ומיתר בתרומה אלא שלא קיים המצוה, אבל לחי' הר"ת בשבת ק"ו דצריך היות התיקון בשעת הקלקול והכא אם הוא יום ז' לא הוי התיקון בשעת הקלקול לפי מש"כ רמב"ם פי"א מתרומה דסכין בשמן תרומה בתוך ז' שכל ז' אינו חשוב עדיין ערל וא"כ לא הוי תיקון עד למחר מ"מ הוי תקון ע"ש באריכות:

ב ויש לי צע"ג ואקדים אשר אמרתי לישב קושי' פמג"ד בפתיחה כוללות אם חובל מצד מפרק כמ"ש רמב"ם פ"ח מה"ש ואפי' מחתיכה דעלמא שמפרק הדם ממנו הוי מפרק, א"כ משבת קלו דאמרי' שממלינן ממנ"פ אם חובל משום נטילת נשמה הוה ממנ"פ דבשר שחוטה לכמת דמי, אבל אם חובל משום מפרק חויב גם אם נפל הוא ע"ב, ונראה כי מגן אבות במלאכת שחיטה הקשה במילה דחיובו משום חובל והא לא הוי דם כגרוגרת כי מפרק תולדה דדש בעינן דוקא כגרוגרת, ויש לישב כיון דמצוה להטיף דם ברית דמשו"ה אין מלין בעודו ירק כדכתב ר"ן בפרק דר"א דמילה הו"ל חשיבותו בטיפה אחד ע"ש א"כ הא תינח אם בר קימא הוא אז המצוה תחשביה ולא צריך כגרוגרת, אבל אם נפל הוא ואין כאן חשיבות דמצוה ואין שיעור כגרוגרת דם ע"כ נימל ממנ"פ ומיושב קושי' פמג"ד ודו"ק, ע"כ צ"ע אם נימול בשבת שלאחר שבת ואין כאן מצוה לחשוב הטיפה, גם שיעור גרוגרת אין כאן למה חייב חטאת, ה' יאיר עיני בתוה"ק:

ג צלח פסחים דף ע"ב ושאגת ארי' נ"ב הקשו על רמ"א סי' רס"ב אם מל תוך ח' יצא א"כ חזינן שגם תוך ח' עשה מצוה, ופלא מסוגי' דכאן אם מל בשבת של אחר שבת חייב משום דלא עשה מצוה וכו' וכ"ס או"ח סי' ליה רצה לישב בסברה יען דמצד עצמיות המצוה אין ראוי לעשותו שלא בזמנה גם בחול כה"ג ל"א טעה בדבר מצוה ע"ש:

ד בתשובת רעק"א סי' קע"ד במל בשבת שלא בזמנו אי אמרי' א"ע לא מהני, ופתחי תשובה סי' רס"ו הקפה מסוגי' דכאן אם מל של ע"ש בשבת מדקרי ליה עשה מצוה מבואר דמהני, וכ"ס כתב דלא ק"מ, דהא למ"ד טעה בד"מ פטור מחטאת אפי' כשוגג אין נידון כיון דטעה ועשה מצוה, מהיכי תיתי לומר דאי עביד לא מהני כדי שלא יעבור עבירות שוגג הרי אם מהני עשה מצוה ע"ש ועי' פמג"ד סי' של"א אם חל שלא בזמנו ביו"ט אם לוקה או עשה דוחה ל"ת ע"ש, בספר בן יהודא סי' כ"ט כתב לישב רמ"א שפיר כתב במל תוך ח' עשה מצוה ולא קשה נימא א"ע לא מהני מ"מ עביד איסר דביטל מ"ע, אכן במל של אחר שבת בשבת שפיר נוכל לומר כ"מ דא"ר ל"ת לא מהני כי דביטל מ"ע וליכא למימר מ"מ עביד איסור דהא מייתר דאי לא מהני ממילא לא עביד איסור שבת עכ"ל