עט סופר חלק א סה

הגאון רבי מנחם ז"ל באמרי אש א"ע סי' נ"ה כתב דאם ס"ס מצד דספק אחד מותר מה"ת נראה צריך לברר, דמרי"ט תי' מה שמקשין על רמב"ם מחולין דאזלי' בתר רוב מפסח ועולה, ותי' דתורה לא התיר ספק אם יוכל לברר, א"כ גם בס"ס היכא דיכולין לברר צריך לברר דאין יכולין לאמיר דספק ראשון מותר מה"ת דהרי בלי בירור אינו מותר מה"ת, אמנם אם הטעם דס"ס מותר מצד רובא י"ל דאינו צריכין לברר, וכן כתב בגו"ו כלל ח' ע"ש, שעה"מ במק"א כלל ג':

המג"א סי' ח' ובסי' תל"ז כתב הכלל כך, חזקה צריך לברר, ע"כ צריך לבדוק ציצית כל יום, ורוב לא צריך לברר, ע"כ לא חיישינן לבדוק על חי טריפות וסמכינן על רוב בהמות כשירות, ורק אם רוב נגד חזקה כמו בהמה בחייה בחזקת איסר עומדת, ורוב שוחטים מומחים הם, גם שרוב עדיף מחזקה, זה המעט שרוב עדיף על חזקה צריך לברר, אם שוחט לפנינו צריך לבדוק אותו, ועי' מחהש"ק ח':

ש"ך סקט"ו מביא מנ"ע כתב אע"ג דאשכחן לקצת רבנן שסמכו להתיר בס"ס אע"פ שאינו מתהפך המחבר לן דהא והא איתא שכל שלא הוברר איזה ספק נולד ראשון ואנן מהדרינן לאספוקו אז בהכרח בעינן שיתהפכו להקל בדבר דאי לא מאי חזית ליפתח בהדין ספק דאידך גריר בתריה, דל לאידך גיסא ונפתח בחבריה דליתה לאחרונה בהדיה וה"ל חס ספיקא ובכה"ג בדאוריי' אזלי' לחומרא וכו' וכתב בדג"מ לפי דבריו שהטעם בדאוריי' אזלי' לחומרא, א"כ לדעת רמב"ם הא דספק דאוריי' לחומרא רק מדרבנן, א"כ יש להקל בס"ס אף שאינו מתהפך:

מל"מ פי"ב בכורים מחדש באיסר כרת לא מהני ס"ס אם הנוסחא של כ"ת שפיר דבכרת לא אחרי' ס"ד לקולא מובן הנ"ל, ועי' פמג"ד פתיחה להלכות טריפות:

רמ"א בסי' ק"י כתב דמהני ס"ס אפי' הי' לו חזקת איסר, וכתב הש"ך וט"ז, הרב בהג"ה לא קאמר דמתירין ס"ס בחזקת איסר אלא כגון בנשבר הגף דוקא שאין החזקה סותר לס"ס, אבל ס"ס בשחיטה ודאי אין להתיר כיון דהו"ל חזקת איסר ממש והחזקה סותרת לס"ס, ודימה לזה אשה שהיא בחזקת א"א אפי' כמה ס"ס במיתת הבעל לא יועיל כיון שאתה בא להוציא מכלל א"א שהיתה תחילה ע"ש, ופנ"י בסוגי' דפ"פ הקפה על תוס' שהקשה באשת כהן נוקמי בחזקת היתר כשירה לכהונה, תיפק ליה דאיכא ס"ס לאיסורי שתא זינתה תחתיו ואתמ"ל אינה תחתיו אפ"ה שמא זינתה לפסול לה, בע"כ דתוס' סברי דלעולם לא אמרי' ס"ס היכא שהוא כנגד חזקה כיון דחזקה דאוריי' תו לא מקרי ספק כלל כשיטת בעל משאת בנימן הביאו ט"ז וש"ך בסי' ק"י, א"כ קשה על תי' של תוס' דאוקמי על חזקת הגוף דהשתא נבעלה, א"כ מאי מקשה גמרא הא ס"ס הא אינו תחתיו לא הוי ספק כלל דאוקמי אחזקת הגוף ע"ש שמתקשה מאוד, ואולי י"ל אם הס"ס נגד חזקת כשרות אז נגד כל ספק עומדת חזקת כשרות לא מהני ס"ס נגד חזקה אבל נגד חזקת הגוף עומדת רק ספק אחד אבל ספק באונס אין זה נגד חזקה ושפיר הקשה גמרא ס"ס הוא, אבל חי"ד ופמג"ד כותבים להיפך דוקא אם ב' ספקות סותרין לחזקה מצרפין הספיקות והוי רובא, אבל אם רק ספק אחד סותר לחזקה ספיקו כמאן דליתא:

פרט אין לעשות ס"ס בידים. ט'. מג"א תס"ז סק"ב, פר"ח בכללי ס"ס אית ח"י, ונוב"י יו"ד מ"ג, האריכו למעניתם שאין עושין ס"ס בידים, וראיה מאלו טריפות ההיא שרקפא דספק דריסות לא שרינן למכור לעכום אע"ג דאיכא ס"ס שמא לא נדרס ושמא לא ימכור לישראל, וכן בדגן שנטבע וכו' והכל כי זה כמו שמבטלין איסר לכתחילה עי' פמג"ד ומרי"ט סי' ב' בח"ב, ושיבת ציין סי' מ"ה מביא בשם הגאון רבי דוד דייטש ז"ל שהקשה מתוס' זבחים דף ע"ב ד"ה נתערבו שיכול להסיר מכל אחד מלא סיד משתרי מטעם ס"ס, מבואר שרשאי לעשות ס"ס בידים ע"ש, וחותני מורי הגאון ז"ל תי' גם מה שהקשה לו מורי הגאון כ"ס ז"ל, למה נקט תוס' שיחתך מכל בגדים אם יחתך רק מבגד אחד יהי' ס"ס כמש"כ רא"ש פרק גיה"נ סי' ל"ז [ור"ש פ"ג דערלה ועי' שך ק"ט] בנפל אחד לים מותר מצד ס"ס וצ"ע, ואמר לישב עפ"י תה"ד מובא בש"ך צ"ב, אם יש ספק אז מותר לבטל איסר לכתחילה והנה אם יחתך רק מבגד אחד צריך להתחיל אם נחתך האיסר, את"ל לא נחתך דלמא אין זה הבגד, א"כ הי' האיסר בידים, כי להיפך א"א להתחיל כמובן כיון שלא חתך רק מבגד אחד, אבל אם חותך מכל בגדים יתחיל הספק על כל בגד דלמא אין זה הבגד שנתערב, וכיון שיש ספק אז מותר לעשות ספק שני דלמא נחתך ודו"ק, רק עדיין צ"ע מספק דרוסה למה אסור למכור, לענ"ד נראה רק לעשות ספק השני שמת"כ יהי' מותר זאת אסור לעשות בידים כי זה כעין מבטל איסר לכתחילה, אבל לעשות ספק ראשון בזה לא הותר האיסר כי ספק לחומרא, ורק ע"י ספק שני שיבא ממילא מותר הדבר אין זה