עט סופר חלק א ה

גם הבונה הנגיד אשר זכה לבנות בית הזה יודה לה' ויברך שהחינו ומצינו בד"ה א' כ"ט ויאמר דוד לכל הקהל ברכו נא את ה' אלקיכם ויברכו כל הקהל לה' אלקי אבות. ופלא למה לא אמר נם הוא אלקי אבותם, וכוונה כי המלך ראה את אשר הכינו והתנדבו מוהב וסגולת מלכים למשכן ע"כ אמר ברכו אלקיכם ולא הזכיר האבות כי ראוי הם בעצמם שה' עליהם נקרא, אבל הם חשבו שרק זכות אבות הי' בעדם להתנדב כן וברכו אלקי אבותם. וכן הנגיד יברך ה' אלקי אברהם מר אביו היקר ומוקיר רבנן החשוב כ"ה ר' אברהם דייטש ז"ל אשר הי' מגדל כל בניו לתורה הי' בעזרו להתנדב כן, גם הנ"ל יולדתו אמו הצדקת פייערל ע"ה וינוחו על משכבותם שהניחו אחריהם זרע ברוכי ה' כה לחי, ואמר כי תבנה בית ועשית מעקה לגגיך. וקצת להבין המשך המדרש בראשית ברא עם הבונה בית מה שייכות זה לזה, ומובן עפ"י מדרש עינותך תרבני מלך ב"ד מזכיר שמו תחילה והשי"ת מתחיל בראשית ברא ואח"כ אלקים ועי' בע"ק ונראה עונותנותו ואחרי ה' תלכו אחז"ל לילך כדרכי ה' ולא יתנאה בן אדם, ועושר שבונה בית בל יתגאה בעשרו, וע"ד מוסר כי תבנה בית יעשה מעקה וגדר לגגו הגאוה מכ"ש במצוה כבר מאריך החה"ב שיצה"ר מסיתו להתנאות על מצוה, אולי הכוונה והסיר שמן מלפנינו, השמן הוא היצה"ר שמשטין שלא לעשות מצוה ואם לא שמע לו לכה"פ משתדל לאחר שעושה המצוה שיתנאה זה והסיר שמן נס מאחרינו, רק ישמח שזכה למצוה גדולה כזו לשם שמים:

ואח"כ אמרתי חריפות מחותני הגאון ז"ל, מה טובו אהלך יעקב, אר"א מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה הי' כלבו, בקש לומר לא יהא להם בתי כנסיות ובתי מדרשות, אמר מה טובו אהליך יעקב וכו' כנחלים נטיו, כקש לכלותן בדבר שאין בו ממש כנחל זה שמושך בימות הגשמים ופוסק בימות החמה, אמר לו הקב"ה רשע לא כן אלא נטיו, אין נטיו אלא נהר הנני נוטה אליה כנהר שלום, כשם שנהר הזה אינו פוסק לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, כך אין זרעו של אברהם יצחק ויעקב פוסק לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ילקוט]:

כי בהכנ"ס ובהמ"ד היא שעמדה לנו בגלות שארכו הימים בעו"ה ישראל מפוזרים בכל פנות העולם כמעט ח"ו נגזרנו מארץ חיים אבדו תקותינו, רק ע"י קיבוץ בבית הכנסת ובמ"ר לשמוע תורה לא נשכח התורה מפינו, ואיש אל רעהו אמר חזק ונתחזק בעד תורת אלקינו, נצח ישראל לא ישקר, עוד גואלינו חי לא בן אדם ויתנחם אם התמהמה חכה לישועת ה' בהרף עין, וברית כרותה אף גם זאת בהיותם וכו', ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך וכו', ויעקב מצא באר מים חיים כאשר נפוצים יהיו בשדה, זו בהכנ"ס מן הבאר ישקו העדרים משם שומעים את התורה וגללו האבן זה היצה"ר עי' ערך בהכנ"ס אות נ' על כן בלעם הרשע רצה לעקור אשישי התורה ועמודיה וב"ה בכל מקומות ישראלים דרים בנו בית ועד ומקום תפילה גם בעת שחושך כיסה ארץ וערפל לאומים באורים במערות כבדו ה', גם עמודים יכין ובועז עי' בהקדמה לפלס חיים ויששכר וזבולין כרתו ברית זה יושב באוהל תורה יודה דיעה בני יששכר יודעי בינה, וזבולן לחוף ימים ישכון להביא טרף לבית יששכר, ועי' ערך יששכר מאמר נפלא פירותיו של יששכר נסין הי' וזבולן נוטל מהם ע"ש כוונה כי השכר ושפע אשר ראוי ליששכר השמיע לזבולן אחיו, כי עץ חיים למחזיקים, ואמר שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו כי זה לעומת זה, ע"י החזקת זבולון גורם שיששכר יוכל ללמוד ברווחת הלב ויפריח ויציצו אשכלות התבונה בעץ הדעת התוה"ק, כי אם אין קמח אין תורה, וזכות יששכר עומד לזבולן שנתעשר ונתעלה יתר אל אחיו, ואמו ת"ח שתולים בבית ה' ושתולים בחצרות ה', עוסקים בסחורה לשם שמים להחזיק התורה יעמדו יחדיו יפריחו זה את זה, וז"כ הכרובים פרשו כנפים, זה כצל החכמה, וזה בצל הכסף פניהם איש אל אחיו, כל אחד משתדל לטובת אחיו, וארון התורה מצא קן לה חסו בצל כנפיהם, ורק אחז"ל באין עושין רצונו של המקום אז פניהם אל הבית, כל אחר משתדל לעצמו ועי' בי"א באריכות ועי' ערך ארון אות א' [א"ר לוי כשהכניס שלמה את הארון לבהמ"ק הרטיבו כל העצים וארזים שהי' שם ועשו סירות שנאמר שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו ומהם הי' פרנסה גדולה לפרחי כהונה עד שעמד מנשה והכניס צלם בבהמ"ק ונסתלקה השכינה ויבשו הפירות שנאמר ופרח לבנון אומלל ובערך בהמ"ק אות ע"ד מבואר בשעה שאלו שבחוץ עושה פירות היו אלו שבפנים עושין פירות ע"ש, כוונה אחת שלומה המלך צד כל מיני אילנות עץ הדעת ועץ עושה פירות, כולם יתאחדו חכמים ונבונים וסוחרי ארץ, בשעה אלו בחוץ עושין פירות ומחזיקים, מתרבה הדעת, וכשהעמיד מנשה צלם הכמות זרות בילדי נכרים יפסיקו ופרחי כהונה בחורים צאן קדשים אשר הי' להם החזקה ספק ויבשו וירוממו עמודי תורה כפי הה"ק ותקע כף ירך יעקב וה' ירחם במהרה כי עת לחננה:

והנה פירותיו השכר של הנדיב ר' יששכר נסין יהי' יברך ה' אותו באריכות ימים ושנות חיים טובים בעושר וכבוד עוד יזכה לעשות דברים טובים הרבה, ואתן תודה גם לאחיו אהובי הרבני המופלג ונגיד ונדיב כמו"ה ישראל דייטש ני' אשר טרח מאוד בבנין בית הזה ישלם ה' פעלו וצדקתו עומדת לעד:

הנה בלעם רשע בע"כ הי' צריך לאמור מה טובו אוהליך, ומקש לכנותן שרק בימי גלות וחושך שלא יהל אור הצלחה על אהלי יעקב והם עניים ודלים כימות זרם וגשמים, אז ילכו לבקש ה' בכהכנ"ס ובמ"ד, אולם בימות החמה ששמש הצלחה בגבורתה תזרח עליהם, אז יפסקו וישקרו באמונתם ח"ו, אמר הקב"ה רשע כנהר שאינו פוסק לעולם, כאשר נראה ב"ה גם נגידים ושרים עוד יהודא דר עם אל ועם קדושים נאמן ויקוים לא ימישו מפיך לעולם, בכל מדינה ומדינה בכל עיר ועיר יש יחידי סגולה אחוזי חרב פיפיות ללחום מלחמות ה' בעבור תוה"ק, וה' יתן שיקוים הנה נוטה עליה כנדר שלום לכל ישראל אמן:

ועי' ערך כהמ"ק אות צ"א וירא כל המלאכה ויברך משה. מה ברכן, א"ל השרה שכינה במעשה ידיכם, רמ"א כך בירכן ה' אלקי אבותיכם יוסיף וכו' והם אמרו לו ויהי נועם ה' עלינו וכו', גם שכבר נגמר המלאכה עוד צריך עזרת ה' לשמור ולהציל מכל פגעי הזמן מאש מרעש מזרם ומטר, כי אם ה' לא ישמור שוא שקד שומר, וכן אני מתפלל יהי' נועם ה' עלינו שיהי' אחדות ושלום בינינו ובין לומדי תורה, וה' ישמור מכל רע, ויוסף עליכם וכל המחזיקים הן שדרים כאן או ממרחקים מחזיקים ש"ס חברא אשר ב"ה עץ חיים היא להחזיק עוסקי ולומדי תורה, מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים:

הסכמות כבר נדפס ב:

חלקים של ספר המקנה.